ביום שישי האחרון הופעלו רמקולים לאורך גבול עזה במהלך שידור נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם. בין אם היתה זו לוחמה פסיכולוגית, ובין אם מדובר בניסיון לפנות לחטופים, המהלך הצית ויכוח ציבורי ובינלאומי.
אולם, למעשה מדובר בצעד מקובל בהיסטוריה המלחמתית. כבר אלפי שנים משמשים קולות, שופרות ורמקולים כאמצעי לוחמה פסיכולוגית, כלי תעמולה ולעיתים אף נשק של ממש.
עוד מימי התנ"ך
בכיבוש יריחו המתוארך לכ-1200 לפנה"ס, בני ישראל השתמשו בשופרות ובצעקות המוניות כדי להפחיד את תושבי יריחו, מה שגרם לקריסת החומות.
חוקרים רואים בכך אפקט פסיכולוגי של יצירת כאוס ופחד. הצלילים הרמים נועדו לערער את הנפש של האויב.
"וַיָּרַע הָעָם, וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר" (יהושע ו', כ')
בערך מאה שנים חלפו ו-300 מלוחמי השופט גדעון, השתמשו בשופרות ובצעקות פתאומיות בלילה כדי לזרוע בהלה במחנה המדייני. המהלך גרם להם לתקוף זה את זה בטעות. זהו שימוש קלאסי בצלילים להגברת פחד ובלבול, ללא מסרים מילוליים.
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה-אִישׁ אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת-הַשֹּׁמְרִים וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם. וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד-שְׂמֹאולָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד-יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן. וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו סָבִיב לַמַּחֲנֶה וַיָּרָץ כָּל-הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ וַיָּנוּסוּ. וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל-הַמַּחֲנֶה; וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה…" (שופטים, ז' י"ט-כ"ב)
יוון העתיקה
בקרב מרתון (490 לפנה"ס) היוונים השתמשו בצעקות קרב מאורגנות, המכונות "פאיאן", לפני ההסתערות על הפרסים. הלוחמים שרו המנונים קצביים בקול רם, מלווים בחלילים וחצוצרות פשוטות. הצלילים הרמים יצרו רושם של כוח ואחדות, והפחידו את הצבא הפרסי.
הצעקות והמוזיקה ערערו את מורל הפרסים. הם הגבירו את תחושת האיום לפני ההתקפה היוונית. הצלילים גם תיאמו את תנועות הפלנגות היווניות.
רומא העתיקה
הצבא הרומי השתמש בחצוצרות וקרנות כדי להשמיע צלילים עמוקים ומאיימים בקרבות נגד שבטים גרמאניים, כמו בקרב יער טויטובורג במאה הראשונה לספירה. הרומאים גם עודדו צעקות קרב קבוצתיות, המכונות "barritus", כדי להפחיד את האויב לפני התקפה.
הרעש יצר תחושת נוכחות צבאית גדולה יותר. הם בלבלו והפחידו את השבטים, שראו בצלילים סימן לעוצמה רומית. היסטוריון טקיטוס מתאר כיצד הצלילים השפיעו על מורל האויב.
מלחמות הסמוראים ביפן
בסכסוכים בין שבטים יפניים, כמו קרב נגשימה בשנת 1575, הסמוראים השתמשו בתופים ובצעקות קרב, המכונות "קיהאי", כדי להפחיד אויבים. התופים הגדולים תיאמו התקפות ויצרו צליל מאיים שבלבל את האויב.
הקולות הרמים חיזקו את תחושת האחדות של הסמוראים. הם הפחידו אויבים, שראו בצלילים סימן להתקפה קרבה. הצעקות גם שיבשו את ריכוז האויב בשדה הקרב.
מלחמות נפוליאון
בצבאו של נפוליאון, תזמורות צבאיות השתמשו בתופים, חצוצרות וחלילים כדי להשמיע צלילי קרב לפני התקפות. בקרב ווטרלו, שנת 1815, הצרפתים השתמשו בתופים רועמים ובצעקות כדי להפחיד את כוחות הברית הבריטית-פרוסית. הצלילים תיאמו התקפות ויצרו אווירה מאיימת.
צלילי הקרב הרמים הגבירו את הלחץ על כוחות הברית. הם יצרו תחושת דחיפות ופחד, אם כי לא הספיקו לניצחון צרפתי. אולם, הבריטים דיווחו על השפעה פסיכולוגית משמעותית של התופים.
מלחמת העולם השנייה
קרב אל-עלמיין, 1942, צפון אפריקה: הבריטים, בהנהגת מונטגומרי, השתמשו בהטעיה פסיכולוגית נגד רומל והצבא הגרמני. הם פרסו טנקים מזויפים (עשויים מקש ובד) והפיצו שמועות על כוחות גדולים יותר, מה שגרם לגרמנים לבזבז משאבים על הגנות מיותרות. הטקטיקה הזו, ששילבה הטעיה ויזואלית עם מודיעין מזויף, ערערה את הביטחון של רומל והובילה לניצחון בריטי מכריע.
יחידת הרפאים של בעלות הברית, 1944–1945, אירופה: היחידה האמריקאית המכונה "Ghost Army" פותחה בהשראת יחידות דומות של הבריטים, כמו Operation Bertram באל-עלמיין. הם השתמשו ברמקולים ענקיים המותקנים על חצאי-מסלולים כדי לשדר צלילים מדומים: רעשי טנקים נוסעים, שיחות חיילים, יריות ומנועי מטוסים. הדבר יצר אשליה של דיוויזיות שלמות (עד 30,000 חיילים) במקומות שגויים, והטעה את הגרמנים להזיז כוחות. לדוגמה, במבצע ליד נהר הריין בחודש מרץ 1945, הם סימלו שתי דיוויזיות כדי להסוות התקפה אמיתית, מה שחסך אלפי חיים.
שימוש נאצי במחנות ריכוז, 1939–1945: הנאצים התקינו רמקולים במחנות כמו אושוויץ כדי להשמיע נאומי היטלר חוזרים, צלילים מעיקים או מוזיקה צבאית בקולי קולות. זה נועד לשבור את רוח האסירים, ליצור תחושת בידוד וייאוש, ולהגביר את השליטה הפסיכולוגית – דוגמה קלאסית לשימוש ברמקולים ככלי דיכוי.
מלחמת קוריאה
במלחמת קוריאה, 1950–1953, השתמשו האמריקנים ברמקולים מהקרקע ומהאוויר לשידור מסרים בשפה הקוריאנית. לוחמה פסיכולוגית: הצבא האמריקני והאו"ם השתמשו ברמקולים כחלק ממבצעי לוחמה פסיכולוגית נגד כוחות צפון קוריאה וסין. הם שידרו מסרים שקראו לחיילים להיכנע, תוך הדגשת תנאי המחיה הקשים במחנות הצפון קוריאניים לעומת טיפול טוב יותר בשבי.
לאחר המלחמה נמשכה "מלחמת הרמקולים" באזור המפורז. במשך עשורים נשמעו משני עברי הגבול נאומים, חדשות ותעמולה.
וייטנאם
מבצע "וונדרינג סול", וייטנאם, 1969–1970: הצבא האמריקני שידר דרך רמקולים, גם כחלק מלוחמה פסיכולוגית רחבה, הקלטות של "רוחות רפאים". היו אלה קולות של חיילים וייטנאמיים מתים שקראו לחבריהם לנטוש את הקרב. הפעולה ניצלה את האמונות התרבותיות הוייטנאמיות בפנטומים, וגרמה לפאניקה בקרב חיילי הוייטקונג, והובילה לבריחות רבות. המבצע הדגים כיצד ניצול פחדים תרבותיים יכול להיות יעיל יותר מנשק פיזי.
עזה
מבצע מרכבות גדעון, 26 בספטמבר 2025: לשכת ראש הממשלה הורתה לצה"ל להציב מערכות כריזה מול בתי העזתים ברצועת עזה, כדי שיוכלו לשמוע את נאומו בעצרת הכללית של האו"ם. בהתאם להנחיה, צה"ל הציב משאיות צבאיות עם רמקולים גדולים לאורך גבול הרצועה.
במהלך דבריו פנה נתניהו לחטופים הנמצאים ברצועת עזה, דרך הרמקולים שהוצבו: "אחינו הגיבורים, מדבר ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא שכחנו אתכם אפילו לשנייה". בהמשך הקריא את שמותיהם של 20 החטופים החיים שעדיין מוחזקים בידי חמאס, מתוך 48 שטרם שבו.
צעד נוסף היה מהלך תקשורתי יוצא דופן: על דש הג'קט של נתניהו הודבקה מדבקת QR, שהוקרנה גם על מסכי ענק ברחבי מנהטן. באמצעותה ניתן היה להיחשף לסיפורי החטופים ולתיעוד זוועות טבח ה-7 באוקטובר.
