לואי ברנדייס נולד למשפחה יהודית אמידה ולא אדוקה ממוצא יקי בקנטקי שבארה"ב ב-1856, ובגיל 20 סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת הרווארד – בהצטיינות. ברנדייס היה עורך דין ידוע באידיאליזם שלו, ובפעולותיו למען החלשים בחברה ; מוניטין זה סייע לו למצוא חן בעיני הנשיא הפרוגרסיבי וודרו וילסון, שהציג אותו כמועמד לבית המשפט העליון האמריקאי ב-28 בינואר 1916. ברנדייס אושר ע"י הסנאט האמריקאי, תוך התגברות על דעות קדומות ואנטישמיות ממסדית חלקית, והפך ליהודי במשרה הרמה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב (עד אז. לפני כמה שנים, היה שליש מבית המשפט העליון האמריקאי יהודי).
החידוש – הזכות לפרטיות
במהלך שירות בבית המשפט 22 שנים, כמעט עד למותו, והיה בעל השפעה רבה על תולדות המשפט האמריקאי ; נהוג לייחס לברנדייס את הפיתוח הראשוני של עקרונות הזכות לפרטיות – שהפכה לרלוונטית יותר ויותר מאז מותו, עם עליית הטכנולוגיה, יכולות הביון והרשתות החברתיות. ברנדייס לא הביא את יהדותו לידי ביטוי בחייו, אך הפך לתומך נלהב בתנועה הציונית, ולא בחל באמצעים כדי לנצל את מעמדו הרם בפוליטיקה האמריקאית כדי להשפיע למען הציונות. על שמו של ברנדייס קרוי קיבוץ 'עין השופט' שליד משמר העמק, וכן אוניברסיטת ברנדייס שבארה"ב – ממסד פופולרי מאוד בקרב האוכלוסייה היהודית.
