ב־א' בסיון תשמ"ה, 21 במאי 1985, יצאה לדרך אחת מעסקאות חילופי השבויים השנויות במחלוקת בתולדות ישראל. במסגרת עסקת ג'יבריל, שחררה ישראל 1,151 אסירים ועצירים ביטחוניים, בתמורה לשלושה חיילי צה"ל שהיו בשבי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. העסקה עוררה סערה ציבורית, ונדמה שכמו אז כך היום: כולם רוצים את השבויים בבית, השאלה באילו מחירים.
רגע היסטורי-עכשווי.
הממשלה אישרה – והביקורת לא איחרה לבוא
ממשלת האחדות בראשות שמעון פרס אישרה ברוב גדול את עסקת ג'יבריל. בעסקה תמכו גם שרי הליכוד והמפד"ל. השר היחיד שהתנגד היה יצחק נבון, הנשיא לשעבר, שאמר:
"חשבתי שזה מופת גרוע שאנחנו נראה לכל האויבים שמבחינתם העסקה הטובה ביותר היא לחטוף חיילים ואזרחים, שאפשר להשיג תמורתם את שחרורם של מאות אסירים ומחבלים… צריך שיהיה כוח להגיד למשפחות השבויים – יש קו שהמדינה אינה יכולה לחצות אותו".
הביקורת הציבורית הייתה קשה. בין המשתחררים היו מחבלים שהורשעו ברצח, והעסקה לא כללה את נעדרי קרב סולטאן יעקוב. שמואל תמיר, שהיה אחראי על נושא השבויים, התנגד לעסקה ופרש לאחר ביצועה.
גם נתניהו התנגד
עשור מאוחר יותר כתב בנימין נתניהו בספרו "מקום תחת השמש":
"מלכתחילה ראיתי בעסקת ג'יבריל מכה אנושה לכל מאמציה של ישראל לגבש חזית בינלאומית נגד הטרור. הייתי משוכנע ששחרור כאלף מחבלים שייכנסו לשטחי יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות… התוצאות לא איחרו לבוא. היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה".
שלושה שבויים לעומת יותר מ-1,000 מחבלים
במסגרת העסקה שוחררו 1,151 מחבלים בתמורה לשלושה חיילי צה"ל שנשבו במבצע שלום הגליל: חזי שי, שנפל בקרב סולטאן יעקוב; נסים סאלם ויוסף גרוף, שנפלו בשבי יחד עם שישה נוספים והועברו לידי ארגונו של אחמד ג'יבריל. זו הייתה אחת מכמה עסקאות עם ארגוני טרור בלבנון. לעיתים היא מכונה "עסקת ג'יבריל השנייה", בעקבות עסקה קודמת ב־1979.
המשוחררים חולקו לשלוש קבוצות: 394 הוטסו לז'נבה. 605 שוחררו ליו"ש ו-151 עברו לסוריה דרך קוניטרה.
מי שוחרר? השמות הבולטים:
- קוזו אוקמוטו – מהאחראים לטבח בנמל לוד.
- אחמד יאסין – שהקים לאחר מכן את חמאס.
- ג'יבריל רג'וב – הורשע בזריקת רימון על חיילים.
- מחמד סולימאן אל־זכי – רוצח ילדי משפחת ארויו.
- פאוזי נימר – ערבי ישראלי שרצח שלושה יהודים.
- זיאד אבו עין – הרג שני נערים בפיגוע בטבריה.
- דאוד תורכי – ראש רשת חבלה יהודית־ערבית.
- חאלד אבו עוסבה – מפיגוע כביש החוף.
אחרי החגיגות – חזרה לטרור
מיד לאחר השחרור נערכו מסיבות עבור המחבלים ביהודה, שומרון ועזה. חלק מהמשוחררים קראו בהן לחידוש המאבק האלים בישראל. תוך שנה גורשו חמישה מהם ונוספים נעצרו. זיאד אבו עין נעצר מחדש כחשוד בתכנון חטיפת אוטובוס, והיה הראשון שהועמד לדין.
במרץ ואפריל 1986 בוצעו כמה פיגועי ירי בירושלים על ידי חוליה של שלושה ממשוחררי העסקה. בפיגועים נרצחו זהבה בן־עובדיה והתייר פול אפלבי. חברי החוליה – עלי מוסלמני, עלאא בזיאן ואיברהים עוואדה – הורשעו. בזיאן ומוסלמני שוחררו שוב בעסקת שליט ב־2011. מוסלמני נבחר לראשות עיריית בא־ראם, בזיאן חזר לטרור ונעצר מחדש ב־2014.
העסקה והאינתיפאדה
העיסקה הובילה במידה רבה לתחילת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987.
העיתונאים זאב שיף ז"ל ואהוד יערי כתבו:
"עסקה זו רוקנה כמעט את בתי הכלא מאסירים ביטחוניים ושלחה בחזרה לתוך השטחים מאות פעילים מאומנים ובעלי הכרה. אין עוד ספק, שמשוחררי העסקה ההיא (שכונתה בשם הצופן "זמירות חדשות") שיחקו תפקיד מרכזי באינתיפאדה. לפי הערכות מוסמכות יותר משליש מביניהם חידשו את פעילותם במחתרת בצורה זו או אחרת בתוך שנה בלבד ממועד יציאתם לחופשי. רוב הנותרים נכנסו לפעולה כמעט ללא שהיות עם פרוץ גל המהומות הראשון".
יובל דיסקין, שהיה אז רכז שב"כ באזור שכם, כתב:
"שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי לשינויים והתהליכים שהובילו לאינתיפאדה הראשונה. הייתי שם בשטח והרגשנו את זה יום-יום. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התרוממות הרוח והתחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל הוביל לפיצוץ".
משה ארנס, שתמך בעסקה בזמן אמת, חזר בו:
"ברגע שהתברר לי שחלק מהמשוחררים בעסקה חוזרים לבצע פיגועים, היה לי ברור שהעסקה הייתה שגויה… ייתכן שהדברים היו אחרת אם היה מדובר בגופות".
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
בשנים שלאחר עסקת ג'יבריל הלכו והצטברו עדויות לכך שמשוחררי עסקאות ממשיכים לעסוק בטרור. ביוני 2017 חזר לישראל יוסף אבו אל־חיר, ששוחרר עוד ב־1983 במסגרת עסקה עם אש"ף. הוא הורשע ברצח שני יהודים בפיגוע בחיפה. עם שובו נעצר מיד, ובית המשפט קבע כי הפר את תנאי שחרורו – והחזירו לרצות את עונשו: 15 מאסרי עולם ועוד 30 שנות מאסר.
מה שהיה נכון אז, נכון גם היום. בפברואר האחרון, יותר משנה לאחר עסקת החטופים של נובמבר 2023, חשף גורם צבאי בכיר כי כ־82% מהמשוחררים חזרו לפעול במסגרת ארגוני טרור. לפי נתוני מערכת הביטחון, אחד מכל ארבעה מהם נעצר או חוסל. חלקם פעלו במסגרת חוליות מבצעיות.
הנתונים מדברים בעד עצמם: מחבלים משוחררים הם סכנה ממשית לחיי אזרחים. גם כאשר ממשלה מחליטה לשחררם, עליה להביא בחשבון את הסבירות הגבוהה שישובו לטרור. לא זו בלבד – על ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים להתבונן בעסקת ג'יבריל ובהשלכותיה לאורך השנים. עליהם להביט קדימה, ולשקול ברצינות את האפשרות שבחודשים הקרובים תתפרץ אינתיפאדה נוספת ביהודה ושומרון – שלישית במספר.
