לפני עידן המטבעות: כך נראתה המערכת הכלכלית שפעלה בישראל הקדומה

מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה חושף פרק מסקרן בהיסטוריה הכלכלית של ארץ ישראל: כבר לפני יותר מ-3,600 שנה שימש הכסף כאמצעי תשלום מקובל – מדובר ביותר מאלף וחמש מאות שנה לפני המצאת המטבעות הראשונים.

19 מטמוני כסף מתקופת הברונזה והברזל

במחקר, שפורסם בכתב העת Journal of World Prehistory, ניתחו החוקרים 19 מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל, שהתגלו באתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ, בהם שילה וגזר. כל מטמון נבחן לפי מועד ההטמנה, סוג המבנה שבו נמצא, ההקשר החברתי והכלכלי, ותכולת הפריטים שבו, בהם: מטילי כסף, תכשיטים שבורים חתיכות בצועות שנשמרו לפי משקל. נוסף על כך בוצעו ניתוחים כימיים מדויקים לכ-230 פריטים מ-19 מטמונים, במטרה לזהות את הרכב המתכת, לאתר תוספות של נחושת וארסן ובהמשך לכך לעקוב אחר שינויים בטוהר הכסף לאורך התקופות.

מערכת כלכלית מבוססת – גם לפני אלפי שנים

הממצאים מעידים על שימוש רציף בכסף לצורכי מסחר, תשלומים וחיסכון, הן במוסדות ציבוריים והן בידי אנשים פרטיים.

"למרות שלא היו מטבעות, כסף היה בשימוש שוטף כאמצעי תשלום שנשמר לצורך עסקאות עתידיות, גם בידי מוסדות וגם בידי אנשים פרטיים", סיפרה ד"ר צילה אשל מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. לדבריה, השימוש הרציף בכסף לאורך מאות שנים מצביע על קיומה של מערכת כלכלית מבוססת, שהתפתחה בהדרגה וכללה גם תקופות של שינוי, התאמה ואף זיוף.

אחידות, שליטה בערך המטבע וזיופים

במזרח הקרוב הקדום נעשה שימוש בכסף כאמצעי תשלום כבר באלף ה־3 לפני הספירה: בעיקר במסופוטמיה, אנטוליה וסוריה. בארץ ישראל, אף שאין בה מקורות טבעיים לכסף, התגלו עשרות מטמונים מתקופות הברונזה והברזל. במשך שנים סברו החוקרים כי מדובר בעודפי מלאכה של צורפים, במצבורי מתכת גולמית או במנחות ייסוד טקסיות – אך לא כך הדבר.

מהניתוח עולה כי במאות ה־17–13 לפני הספירה התבסס המסחר על כסף טהור יחסית, אך מהמאה ה־12 החלו להופיע סגסוגות עם נחושת וארסן – ייתכן כהוזלה מכוונת או כזיופים.

"המטבעות הראשונים הומצאו רק במאה ה־7 לפני הספירה, אבל עקרונות של מערכת מוניטארית פעלו כאן מאות שנים קודם לכן, עם עקרונות כמו אחידות, שליטה בערך המטבע ואף תופעות של זיופים. השימוש הרציף בכסף מצביע על כלכלה מתקדמת שהתפתחה בהדרגה מתוך החברה עצמה", סיכמה ד"ר אשל.