נחשון וקסמן היה סמל בצה"ל שנחטף ביום ראשון, ד' בחשוון ה׳תשנ״ה, 9 באוקטובר 1994, על ידי מחבלי חמאס. הוא הוחזק כבן ערובה במשך שישה ימים בביר נבאלא שמצפון לירושלים. ב-י' בחשוון, 14 באוקטובר, נרצח במהלך ניסיון חילוץ של צה"ל.
רגע היסטורי-עכשווי.
הילדות, השירות הצבאי והחטיפה
נחשון־מרדכי וקסמן נולד ב-3 באפריל 1975 בירושלים ליהודה ואסתר וקסמן. הוא היה הבן השלישי מתוך שבעה בנים. באוגוסט 1993 התגייס לצה"ל לחטיבת גולני, שובץ בפלנ"ט והוכשר כלוחם. במסגרת שירותו השתתף בלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
באותו יום ראשון ד' בחשוון, עמד וקסמן בצומת הטייסים ליד יהוד והמתין לטרמפ לבית של ידידה ברמלה. הוא עלה למכונית ובה ארבעה מחבלים מארגון הטרור חמאס. המחבלים חטפו אותו לביר נבאלא, כפר מצפון לירושלים, והחזיקו בו כבן ערובה – התחפשו ליהודים דתיים.
למחרת, העבירו החוטפים לרצועת עזה קלטת וידאו שבה נראה וקסמן כשאקדח מוצמד לרקתו. בקלטת הוא פנה לראש הממשלה יצחק רבין ו"ביקש" לשחרר את השייח' אחמד יאסין ועוד 200 אסירים ביטחוניים. לפי המסר שהעביר וקסמן, אם ישראל לא תיענה לדרישה, יוצא להורג ביום שישי בשעה 20:00.
פעולות המודיעין
הקלטת הופצה ברצועת עזה במטרה להקשות על איתורו של וקסמן, וגורמי המודיעין השקיעו מאמצים באיתורו בעזה. גדעון עזרא, מפקד מרחב יהודה ושומרון בשב"כ, שלל את האפשרות כי וקסמן מוחזק בעזה, והורה לבדוק אפשרויות אחרות.
בסיוע המשטרה נבדקה סוכנות להשכרת רכב באזור ירושלים. התברר כי אחד מהרכבים ששימשו את החוטפים הוחזר לסוכנות שטוף וללא סימנים מיוחדים, אך בדיקת זהותו של השוכר העלתה כי מדובר באדם הקשור לחוליית חוטפים שנתפסה קודם לכן.
האיש נעצר בליל חמישי מבלי לעורר תשומת לב. במהלך חקירתו סיפר כי שכר את הדירה בביר נבאלא שבה הוחזק וקסמן, נהג ברכב בעת החטיפה, ואף העביר את קלטת הווידאו לעזה כדי להטעות את כוחות הביטחון. המידע הזה הועבר לגורמי הביטחון רק ביום שישי.
ההיערכות והפקודות
בעמדת הפיקוד שנערכה בעקבות המידע נכחו הרמטכ"ל אהוד ברק, סגנו אמנון ליפקין־שחק, ראש אמ"ן אורי שגיא, אלוף פיקוד המרכז אילן בירן, ראש השב"כ כרמי גילון ומפקד אוגדת איו"ש שאול מופז, שפיקד על המבצע.
בפני מופז הוצגו שתי תוכניות חילוץ – האחת של הימ"מ והשנייה של סיירת מטכ"ל. מאחר שמפקד הימ"מ שהה מחוץ לישראל, הוחלט לבחור בתוכנית סיירת מטכ"ל. מופז, שבעבר שימש סגן מפקד היחידה, אישר את הפעולה.
מבצע החילוץ
בשעה 19:00, עם רדת החשיכה, הגיע כוח סיירת מטכ"ל לווילה שבפאתי ביר נבאלא. הכוח כלל את מפקד היחידה שחר ארגמן, רס"ן מיכאל כפרי, וצוותי לוחמים בפיקודם של סרן ניר פורז, רון שרף, סרן ליאור לוטן וניצן אלון.
במהלך ההיערכות נצפה משתף פעולה של החוטפים נכנס לבית ויוצא כעבור כעשרים דקות. לאחר מעצרו מסר בחקירה כי וקסמן מוחזק בחיים. בעקבות זאת ניתנה לסיירת מטכ"ל הפקודה לפרוץ לבית.
הכוח התפצל לשלושה צוותים. צוות פורז מהמטבח דרך המרפסת בקומה השנייה, צוות לוטן מהכניסה הראשית בקומה התחתונה, וצוות אלון מהגג. הכוחות תכננו פריצה מהירה במטרה להפתיע את המחבלים.
הקרב וסופו הקשה
על פי ספרו של ראש השב"כ כרמי גילון, שימוש במטען חלש מדי עיכב את שבירת דלתות הברזל שבכניסה. מיד עם הישמע הפיצוצים ירה אחד המחבלים בנחשון שבע יריות – אחת בראשו ושש בחזהו. הוא נהרג במקום.
ניר פורז, שפרץ ראשון למטבח, נורה מטווח קצר ונפצע אנושות. שניים מהמחבלים נמצאו באותו חדר עם וקסמן, והשלישי בחדר סמוך. התפתח קרב יריות פנים אל פנים, שבמהלכו נזרקו רימונים והמחבלים חוסלו. שבעה חיילים נוספים נפצעו במהלך הפעולה. לאחר סיום הקרב חולצה גופתו של נחשון וקסמן. סרן ניר פורז מת מפצעיו.
וקסמן הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. פורז וליאור לוטן קיבלו את צל"ש הרמטכ"ל על חלקם במבצע.
רבין מודיע: נכשל ניסיון החילוץ. צפו:
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
חטיפת נחשון וקסמן מזכירה לנו, במיוחד היום, כמה קשה השאלה האם לשחרר מחבלים עבור חייל או אזרח שנחטף. הבחירה אז, שלא להיכנע לדרישות המחבלים שחטפו את נחשון, גבתה מחיר כבד, אך חיזקה עיקרון אסטרטגי חשוב: אסור להיכנע לדרישות הטרור האסלאמי.
31 שנים חלפו ונדמה שאנחנו דורכים במקום בנושא המחיר שיש לשלם עבור השבת חטופים. בימים אלה אנו עדיין ממתינים להתפתחות בהחזרת 11 החללים, וממשיכים לקוות שיובאו לקבר ישראל.
כשלושה שבועות חלפו מאז שב החטוף החי האחרון לביתו. יהיה זה קשה אך על מדינת ישראל לקבוע בחוק: אם חס וחלילה שוב נקלע לשאלת המחיר – המחיר לא יעלה על חטוף תמורת מחבל אחד. מדינת ישראל לא יכולה להיות שבויה של ארגוני טרור.
נחשון ז"ל השראה
וואו רבין לקח אחריות מלאה על המבצע- לא שומעים מילים כאלה היום ממנהיגים