היום ב-1887 נולד ש"י עגנון, גדול סופרי ישראל.
שמואל יוסף צ'צ'קס נולד בגליציה למשפחה דתית, ועד מהרה גילה כישרון בכתיבה ובשירה. עוד לפני גיל 20 פרסם חלק מיצירותיו והיה עורך בשבועון יידי, ובגיל 21 עלה לארץ ישראל והתיישב בנווה צדק שביפו המתחדשת. בארץ התחלן, פרסם סיפורים רבים, יצר קשרים עם בכירי היישוב היהודי (כביאליק, ברנר, והרב קוק) – וב-1912 עבר לגרמניה. בגרמניה התחתן והקים משפחה, ופגש את שלמה זלמן שוקן שהפך לפטרונו הכלכלי (ולימים המו"ל שלו במסגרת הוצאת שוקן ועיתון הארץ). ב-1924 נשרפה ספרייתו של עגנון – אירוע טראומתי עבורו; עגנון (שם מעוברת) חזר לארץ וחזר לדת, והקים לו בית בשכונת תלפיות שבירושלים. בשנים שלאחר מכן פרסם שוקן רבות מיצירותיו ורומנים פרי עטו, ועגנון זכה להכרה כאחד מגדולי הסופרים העבריים. עגנון היה ממייסדי האקדמיה ללשון העברית, וב-1966 זכה להכרה בינלאומית עם זכייתו בפרס נובל לספרות, יחד עם נלי זק"ש (הישראלי הראשון לזכות בפרס). עגנון נפטר ב-1970, וספריו הרבים, עמוסי המליצות, ביקורות ותיאורי הווי יהודי תוך שימוש בלשונות עברית מכל הדורות, נחשבים עד היום כנכסי צאן ברזל.
מקור תמונה – ויקיפדיה
