היום ב-1942 החל קרב סטלינגרד, מקרבות ההכרעה במלחמת העולם השנייה.
כזכור, גרמניה הנאצית פלשה לרוסיה במסגרת מבצע ברברוסה ביוני 1941, בכוח מסיבי בשלושה גזרות. אך בעוד הגרמנים השיגו הצלחה בגזרה הדרומית וכבשו את כל אוקראינה, כוחותיהם בצפון נעצרו מול ביצורי לנינגרד, וכוחותיהם במרכז נהדפו בשערי מוסקבה בסיוע נדיב של החורף הרוסי האימתני. אך היטלר לא חשב כלל לוותר, והחליט להמשיך במתקפה לכיבוש בריה"מ בבוא האביב. עם זאת, המבצע החדש, מבצע בלאו, מוקד בחזית הדרום בלבד (וזאת בשל ההצלחות הראשוניות בה, ובשל ההבנה שהתארגנות הצבא הסובייטי מונעת מתקפה כוללת מחודשת). המערכה החלה עם טיהור חצי האי קרים (קרץ' וסבסטופול הנצורות) והדיפת מתקפה סובייטית בחרקוב במהלך מאי ויוני בפעולות שהסבו לסובייטים מאות אלפי אבדות ודלדלו את מצבת כוחותיהם בזירה. לאחר מכן החלה המתקפה: מעל מיליון חיילים גרמניים זרמו אל תוך דרום רוסיה, לאורך נהר הדון, במטרה להגיע עד הקווקז. באמצע יולי הגיעו הגרמנים אל סטלינגרד (וולגוגרד כיום, שנקראה על שם סטלין, שהושיעה בימי מלחמת האזרחים הרוסית – 20 שנים לפני כן), ששכנה בנקודת מפתח בין עיקולי נהרות הדון והוולוגה.
כיבוש סטלינגרד ויצירת ראש גשר על הוולוגה יכל להעניק לגרמנים נקודת זינוק למרחבים האסייתים עד לים הכספי, באופן שינתק את הקווקז משאר בריה"מ. על כן, שלחו הגרמנים לעיר את עיקר הכוח הפולש – הארמייה ה-6, בהובלת פרידריך פאולוס. הרוסים הבינו גם כן את חשיבותה האסטרטגית של העיר, וכמובן שסטלין גם לא יכל להרשות בשום פנים שהעיר הקרויה על שמו תיפול, והם שלחו לעיר כוחות מסיביים בהובלת ז'וקוב וגם צ'ויקוב. בין יולי לספטמבר האטו הרוסים את התקדמות הגרמנים בפרברי העיר, והחל מספטמבר החלה הלחימה המסיבית והקשה ביותר, מרחוב לרחוב ומבית לבית. שני הצדדים שלחו לקרב את מיטב חיילותיהם, והיה ברור שאף צד לא הולך לוותר; העולם כולו נשא עיניים במתח להתפתחויות בקרב ההכרעה. לבסוף הכריעה העדיפות המספרית של הסובייטים את המערכה, יחד עם חולשת בעלות בריתה של גרמניה, ששמרו על אגפי הארמיה ה-6 – עת הארמיה הוקפה לחלוטין במבצע אורנוס. הגרמנים לא הצליחו לחלץ את כוחותיו של פאולוס, ושרידיהם נכנעו בפברואר 1943. בקרב נהרגו כחצי מיליון סובייטים, ונהרגו ונפצעו סה"כ כ-2 מיליון איש. אבידות מסיביות אך ניצחון לרוסים – הקרב הבהיר לאן הולכת המלחמה להתקדם.
מקור תמונה – ויקיפדיה
