היום ב-1791 החל מרד העבדים בהאיטי.
במהלך המאות ה-17-18 השתלטו הצרפתים על החצי המערבי של האי היספניולה, והקימו שם את מושבת סן-דומיניגו. מטעי סוכר גדולים הוקמו באי, וככוח עבודה זול הובאו לאי מאות אלפי עבדים אפריקאים; עד מהרה הפכה המושבה לאחת מהמקומות העשירים בתבל, ועושר זה נותר בידי בעלי המטעים הצרפתיים ולא הגיע לעבדים, שחיו בתנאים מחפירים. אך התמונה השתנתה לאחר המהפכה הצרפתית ב-1789, בה הכריזה האסיפה הלאומית על כל בני האדם כשווים. עבדי האיטי דרשו זכות הצבעה, ועד מהרה החלו חיכוכים שהפכו למרד כולל באוגוסט 1791. אוכלוסית העבדים היתה גדולה פי 17 מהאוכלוסיה הצרפתית, ועד 1792 השתלטו על שטחים נרחבים תוך הריגת אלפי צרפתים ושריפת מטעים. ב-1794 הוענקו זכויות אזרחיות ומעמד חצי אוטונומי למורדים; אך המאבק לא נסתיים, ועד 1801 השתלטו המקומיים בהובלת טוסאן ל'אוברטור על המושבה והכריזו על עצמאות, בעוד צרפת עסוקה במלחמותיה. ב-1802 שלח נפוליאון חיל משלוח לכיבוש המושבה מחדש, אך הניסיון נכשל וב-1804 הפכה האיטי לעצמאית לחלוטין. האיטי היתה לקולוניה הראשונה שהשיגה את עצמאותה אחרי ארה"ב, ושימשה כמודל עבור תנועות התנגדות שונות בהיסטוריה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
