היום ב-1977 החל מנחם בגין לכהן כראש ממשלת ישראל.
לאחר 29 שנים באופוזיציה, הצליח מנחם בגין, לחולל במאי 1977 את 'המהפך' הפוליטי, ולהפוך את מפלגתו 'הליכוד' לגדולה ולמרכזית בכנסת. מדובר היה באיחוד מפלגות ימין – מפלגת 'חירות' של בגין שקידמה ימין לאומי, המפלגה הליברלית שקידמה ימין כלכלי, 'התנועה לארץ ישראל השלמה', והרשימה הממלכתית – מפלגתו האחרונה של בן-גוריון המנוח. כחלוף חודש הקים בגין את ממשלת ישראל ה-18, שכללה מפלגות ימין – דתיים – מרכז. בגין אכן הפך לחלוטין את התנהלותה של ישראל; בענייני חוץ הובילה הממשלה להסכם שלום ראשון עם מדינה ערבית, מצרים, תמורת נסיגה מסיני – ובמקביל נהגה באגרסיביות כלפי הפלסטינים, ובהמשך אף פלשה ללבנון וכבשה את מחציתה במאבק נגד ארגוני הטרור. בענייני פנים הוביל בגין לשינויים גדולים בכלכלת ישראל, לפתיחתה לתחרותיות רבה יותר והגברת הסחר הבנילאומי; במקביל העניק ויתורים רחבים לציבור החרדי בדמות מענקים ופטורי גיוס. רבים מצעדיו של בגין נכשלו בטווח הקצר, וב-1983 הוא התפטר מראשות הממשלה ונכנס לדיכאון, בעוד המדינה במשבר צבאי ('הבוץ הלבנוני') וכלכלי (אינפלציה וקריסת שוק המניות) חסר תקדים. אך בטווח הארוך התגברה ישראל על משברים אלו, וחלק גדול מצעדיו של בגין נתפסים כמשפיעים לטובה עד היום.
מקור תמונה – ויקיפדיה
