היום ב-1949 הגיע לשיאו מבצע 'מרבד הקסמים' להעלאת יהודי תימן ארצה.
קהילת יהודי תימן היתה מהמיוחדות והעתיקות בקרב קהילות התפוצות, וגם מהמבודדות – דבר שפיתח בה מסורות ייחודיות. בקרב יהודי תימן היתה ציונות בסיסית, דתית ולא אידיאולוגית, שבאה לידי ביטוי בגלי עלייה במהלך הדורות. בראשית המאה ה-20 החלה הסוכנות היהודית לסייע לעלייה זו, במקביל להרעת מצבם של יהודי תימן – הן פוליטית והן תברואתית וכלכלית. לאחר הקמת המדינה התאמצה ממשלת ישראל להביא ארצה פליטים יהודים מתימן (כ-7 אלף), והתלבטה האם לפעול להביא את היתר; לבסוף הכריע בן-גוריון שכן, ובמהלך 1949 נוצרה שרשרת עלייה סבוכה (שכללה מכירת רכוש, הדירה למחנות מעבר, ורכבת אווירית לישראל), במסגרתה הגיעו לישראל כ-42 אלף עולים נוספים. הקליטה בארץ לא היתה פשוטה: רבים מהעולים שוכנו במעברות וסבלו מתנאים קשים. היו חיכוכים עם הממשלה בענייני רווחה וחינוך דתי, וכמובן שפרשיית 'ילדי תימן' רודפת רבים עד היום. אך בסופו של דבר התאקלמו ונטמעו רוב העולים, וחלקם הגדול משגשג בארץ, עם השפעה תרבותית גדולה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
