היום ב-1822 הוכרזה עצמאותה של ברזיל בזעקת איפירנגה.
במאות ה-15-16 היתה פורטוגל אימפריית הסחר המרכזית של אירופה, ושלטה בנתיבים הימיים אל המזרח; גילוי אמריקה החליש את מעמדה, אך היא הצליחה להשיג מספרד הכרה בזכויותיה על השטחים המזרחיים בדרום אמריקה. פורטוגל הקימה במקום מושבות, שהלכו ופרחו; הגירה גדולה מאירופה וסחר עבדים מסיבי (קרוב לחצי מהעבדים שהובאו מאפריקה עברו דרך ברזיל) הביאו לצמיחת אוכלוסיה מהירה, יחד עם פיתוח תרבות נפרדת ולאומנות. ב-1808 כבש נפוליאון את פורטוגל, ובית המלוכה נמלט לברזיל, תוך הפיכתה למוקד האימפריה למספר שנים. לאחר תבוסת נפוליאון חזרה משפחת המלוכה לפורטוגל וניסתה לבטל את מעמדה המיוחד של ברזיל; אך הנסיך פדרו, יורש העצר שנשאר בברזיל, מינף את הכעס של המקומיים כדי להכריז על עצמאות וניתוק מפורטוגל. עמידתו של פדרו על נהר האיפירנגה וזעקתו "עצמאות או מוות!" נחשבים בברזיל לייסוד המדינה העצמאית. פדרו המשיך לשלוט בברזיל ל-9 שנים (במהלכן גם הפך רשמית למלך פורטוגל), עד ששב למולדתו כדי ליישב סכסוך ירושה, והותיר את בנו פדרו השני כמלך ל-58 השנים הבאות. ברזיל התפתחה והפכה לאחת המדינות הגדולות בעולם, בשטח ובאוכלוסייה, ולאימפריית כדורגל.
מקור תמונה – ויקיפדיה
