היום ב-1997 הסכים הצבא האירי הרפובליקני (IRA) להפסקת אש בצפון אירלנד.
החל מהמאה ה-17 החל הממשל האנגלי ליישב בצפון אירלנד מתיישבים אנגלים; הדבר הפך את האזור לבעל אופי פרוטסטנטי – אנגלי (בניגוד לאירלנד הקתולית), והיווה בעיה לאחר שאירלנד החלה לחתור לעצמאות. לבסוף סוכם עם בריטניה כי המחוזות הצפוניים באי ישארו תחת הממלכה המאוחדת, וכל השאר חהפוך לאירלנד העצמאית. בצפון אירלנד נשאר מיעוט קתולי משמעותי, שהופלה לרעה ע"י החוק; בשנות ה-60 הידרדרו יחסי הקתולים והפרוטסטנטים, ופרצו מעשי אלימות, שנודעו באנגליה בתור 'הצרות'. המצב מעולם לא הידרדר לכדי מלחמת אזרחים של ממש, אך בסכסוך נהרגו אלפי אנשים – רובם אזרחים חפים מפשע, וזאת עקב ברוטליות מצד צבא בריטניה, ומעשי טרור של ארגון ה-IRA בצפון אירלנד ובבריטניה עצמה. בסוף שנות ה-90 הצליחו פוליטיקאים צפון איריים להביא לסוף הסכסוך ע"י הבטחה לדמוקרטיזציה, רפורמות שלטוניות ופירוק המיליציות. הפסקת אש נחתמה ב-1997, והסכם שלום ('הסכם יום שישי הטוב') ב-1998; השלום שב לצפון אירלנד, אך אין לדעת מה יהיה בעתיד, במיוחד לנוכח התחזקותם הדמוגרפית של הקתולים מאז.
מקור תמונה – ויקיפדיה