היום ב-1787 נסתיימה כתיבתה של חוקת ארצות הברית.
עם הכרזת העצמאות של ארה"ב ב-1776 והמלחמה עם בריטניה שנמשכה כמה שנים לאחריה, לא היה ברור כלל ועיקר מה יהיה אופי ומבנה המדינה האמריקאית החדשה. המדינות, שהיו מאוחדות בקונפדרציה במסגרת הרונגרס הקונטיננטלי, החליטו לתקן מספר חוקי יסוד לממשל שכונו 'תקנות הקונפדרציה', שיגדירו את סמכויות הממשל הפדרלי. אך עד 1786, עשור לאחר העצמאות, כבר היה ברור שהעסק מקרטע: הממשל הפדרלי לא הצליח לבצע פעולות מיסוי בסיסיות, ומהומות ואף מרידות פרצו באזורים שונים. בתחילת השנה הבאה התכנסו בפילידלפיה נציגים שהיו מעוניינים בכינון משטר סדיר יותר, למסגרת של ועידה חוקתית. נכחו שם נציגי הדור הבוגר – גנרל ג'ורג' וושינגטון, בנג'מין פרנקלין, אך כיכבו בו נציגי הדור הצעיר – אלכסנדר המילטון (לימים שר האוצר הראשון), וג'יימס מדיסון (לימים הנשיא הרביעי, כתב את מרבית החוקה). לאחר דיונים קדחתניים יצרה הועדה חוקה שהושפעה מעקרונותיהם של ג'ון לוק ומונטסקייה (בדבר הפרדת רשויות), שאיזנה בצורה טובה בין מדינות גדולות וקטנות (2 בתי נבחרים עם ייצוג שונה וצורת בחירות מיוחדת), בין תומכי עבדות ומתנגדים (הגדרת עבד כשלוש חמישיות האדם – לעניין בחירות ומיסים), וביצירת תפקיד הנשיא הייחודי. החוקה אושרה ב-1789, ווושינגטון הפך לנשיא הראשון, ואמריקה יצאה לדרכה החדשה. החוקה תוקנה 27 פעמים – בפעם האחרונה ב-1993.
מקור תמונה – ויקיפדיה
