הפלישה הגדולה של צבאות בעלות הברית אל אירופה (בעיקר ארה"ב ובריטניה) התקיימה ביוני 1944 בנורמנדי שבצרפת, תוך פתיחת חזית שנייה אל מול גרמניה הנאצית במלחמת העולם. תוך חודשיים הצליחו הכוחות להבקיע אל פנים היבשת, הצבאות הגרמניים ניגפו, ונראה היה שאירופה תשוחרר עד החורף; אך הגרמנים הצליחו להקים קווי הגנה בגבול גרמניה צרפת, בעיקר לאורך נהר הריין, ולבלום את ההתקדמות לכמעט חצי שנה (בה כמובן המשיכו בפעולות גירוש, השמדה, וכיסוי ראיות), וכמעט ליטול את היוזמה האסטרטגית לידיהם עם 'הקרב על הבליטה' – ניסיון נפל להקיף ולהשמיד חלק גדול מצבאות בעלות הברית. הצבא הגרמני הרס את כל הגשרים הגדולים לאורך הריין, למעט אחד – גשר לודנדורף שבעיירה ריימגן.
ראש גשר: מהלך מפתח
במרץ 1945 חזרו האמריקאים לתקוף, והצליחו לכבוש את ריימגן במהלך בזק ב-7 בחודש תוך הותרת הגשר שלם – דבר שחסך את הצורך לצלוח את הנהר אמפיבית ולבנות גשרים חדשים. תוך כמה שבועות כבר היו מיליוני חיילים בריטים ואמריקאים מעבר לריין, בתוך שטחי גרמניה, וקווי ההגנה של גרמניה קרסו כליל במהלך אפריל (בעוד הסובייטים תוקפים את ברלין ממזרח). בראשית חודש מאי נכנעה גרמניה הנאצית, והמערכה האירופאית נסתיימה.
