ממצאים יוצאי דופן שנחשפו ממזרח לתל מגידו מעידים על התפשטות היישוב בעמק יזרעאל בראשית תקופת העיור ועל פולחן כנעני עתיק. הפולחן התקיים בארץ עוד לפני כניסת בני ישראל למרחב.
בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות במסגרת עבודות להכשרת כביש 66, התגלתה גת חצובה בסלע לייצור יין בת כ־5,000 שנה. מהקדומות ביותר שהתגלו בישראל, לצד עדויות לפולחן כנעני עממי. בין העדויות: דגם מקדש קטן וערכת כלים טקסית שגילם מוערך בכ־3,300 שנה.
הגת הקדומה ליין – עדות נדירה לתעשייה עתיקה
מהתקופה הכנענית הקדומה התגלתה גת קטנה החצובה בסלע, הכוללת משטח דריכה ובור איגום. לדברי ד"ר אמיר גולני וברק צין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מדובר בגת ייחודית. "היא אחת הבודדות הידועות מתקופה כל כך קדומה, בה החל תהליך העיור הראשון באזור. עד כה ידענו מעדויות עקיפות שניתן היה לייצר יין לפני כ-5,000 שנה". החוקרים אומרים כי לא הייתה בידיהם הוכחה חותכת לכך. "הגת שהתגלתה היא 'האקדח המעשן' – הוכחה ברורה למועד תחילת ייצור היין באזור".
סביב הגת נחשפו גם מבני מגורים רבים, המעידים על התפשטות היישוב מחוץ לתחומי תל מגידו.
פולחן כנעני עממי ומנחות טקסיות
מימי התקופה הכנענית המאוחרת, לפני כ-3,300 שנה, נחשפו כלי פולחן שהוטמנו בקפידה באדמה – עדות למנהג גניזה טקסית של מנחות. בין הממצאים: דגם מוקטן של מקדש, קנקני אגירה, פכים ופכיות מיובאים מקפריסין. כמו כן נמצאה ערכת כלים טקסית נדירה ששימשה למזיגת נוזלים קדושים.
לדברי החוקרים, אחד הכלים הבולטים היה כלי בדמות איל (כבש זכר) שאליו חוברו קעריות קטנות. "קערה קטנה שהייתה מחוברת לגוף האיל תפקדה כמשפך, ואחרת – בעלת ידית, שימשה למזיגת הנוזל אל המשפך במהלך טקס. ראש האיל שימש כזרבובית דרכה נשפך הנוזל. ייתכן שמדובר בחלב, שמן, יין או נוזל אחר, שנועד לנסך או לשתייה".
עדות לפולחן חקלאי מחוץ לעיר
לדברי החוקרים, מיקום ההטמנות מתחת לפני הקרקע אך בקו ראייה למקדש הגדול שבתל מגידו, מצביע על פולחן כנעני עממי מחוץ לעיר. חלק מהמנחות התגלו סמוך למחשוף סלע ששימש כנראה כמזבח. "הגת בת 5,000 השנה ממקמת את ראשית תעשיית היין המקומית בהקשר יישובי-עירוני מוקדם, והמנחות מלמדות על המשכיות של נוהגי הקדשה ונסך גם מחוץ למתחם המקודש שבתל", מסכמים החוקרים.
צפו בהסבר על התגלית:
חשיפת הממצאים לציבור
החפירות בוצעו במסגרת פרויקט תחבורתי רחב במטרה להפוך את כביש 66 לדרך דו-מסלולית ודו-נתיבית המחברת את יקנעם, עמק יזרעאל והגלבוע. לאורך כ-1.2 ק"מ נחשפו ממצאים רבים מתקופות שונות, שבהם שרידים מתקופת הברונזה הקדומה (1ב') ומהתקופה הכנענית המאוחרת (ברונזה מאוחרת 2).
הממצאים יוצגו לראשונה מחר (ה') במסגרת הכנס השנתי לחידושים ולמחקרים בחפירות צפון הארץ, המתקיים ביוזמת רשות העתיקות ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות של אוניברסיטת חיפה. הכנס פתוח לציבור הרחב ויציג את התגליות הארכיאולוגיות החדשות ממגידו ומעמק יזרעאל.
