ב־5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, בסיוע מדינות ערב נוספות. תוך שישה ימים קצרה ישראל ניצחון צבאי מוחץ, ששינה את מפת המזרח התיכון. לפני 58 שנים, ב־10 ביוני, הסתיימה המלחמה באופן רשמי, אך מה קרה בפועל? רגע היסטורי-עכשווי.
סיכום המלחמה
- ישראל כבשה את רמת הגולן, חלק מרכס החרמון, את יהודה ושומרון, מזרח ירושלים והעיר העתיקה, וכן את חצי האי סיני, מצרי טיראן ורצועת עזה. לצה"ל היו כ־780 נופלים, כ־2,590 פצועים ו־15 שבויים.
- סוריה איבדה את רוב רמת הגולן, כולל שטחים ברכס החרמון בגובה של עד 2,200 מטר. כ־115 אלף איש ברחו מהאזור והפכו לפליטים. מקורות סוריים דיווחו על 714 הרוגים ו־1,254 פצועים; ישראל העריכה כ־1,000 הרוגים ותפסה 361 שבויים.
- מצרים איבדה את רצועת עזה וחצי האי סיני. ההערכות לגבי האבדות נעות בין 10,000 ל־15,000 הרוגים, ויש הסבורים שהמספר גבוה בהרבה – עד 50,000.
- ירדן איבדה את יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה. צבא ירדן העריך 780 הרוגים וכ־3,000 פצועים. רבים מהחיילים נטמעו באוכלוסייה לאחר הקרבות.
- ערב הסעודית איבדה את האיים טיראן וסנפיר, שהוחכרו למצרים ונכבשו על ידי ישראל במהלך הקרבות.
- לבנון לקחה חלק שולי בלחימה. מטוס קרב לבנוני אחד הופל במהלך המלחמה.
השפעת המלחמה
ב־19 ביוני, תשעה ימים לאחר סיום המלחמה, הודיעה ממשלת ישראל על נכונות להחזיר את רוב השטחים שנכבשו ממצרים וסוריה – בתמורה להסכם שלום. ההצעה הועברה דרך האמריקנים, אך סוריה ומצרים דחו אותה. כמובן.
האמריקנים, מצדם, לא ראו חזרה לקווי 1967 כפתרון יציב. ממשל הנשיא לינדון ג'ונסון הבהיר שחזרה מיידית לקו הישן לא תוביל לשלום אלא למעשי טרור מחודשים. מזכיר ההגנה האמריקני, רוברט מקנמארה, ביקש מהגנרל ארל ווילר, ראש המטות המשולבים, להעריך מהם השטחים המינימליים שישראל חייבת להחזיק כדי להבטיח הגנה אפקטיבית. ווילר הגיב בתזכיר מה־29 ביוני לפיו:
"מנקודת מבט צבאית מקצועית גרידא, ישראל חייבת להשאיר בידה חלק מהשטחים הערביים הכבושים על מנת לספק גבולות בני הגנה מבחינה צבאית".
ב־1 ביולי 1967, שלושה שבועות אחרי סיום הקרבות, פתחה מצרים באש לעבר כוחות צה"ל וחצתה את תעלת סואץ עם כוח קטן. כך החלה בפועל "מלחמת ההתשה", שהמשיכה לאורך שנים. גם סוריה הפרה את הפסקת האש, כ־25 ימים לאחר מכן, ב־26 ביולי.
בסוף אוגוסט התכנסה ועידת חרטום, ובה קבעו מדינות ערב את "שלושת הלאווים" המפורסמים: לא למשא ומתן עם ישראל, לא להכרה בישראל, ולא לשלום איתה.
מלחמת ההתשה
באופן רשמי מלחמת ששת הימים הסתיימה אחרי שישה ימים. אולם, בפועל החלה מלחמה שכמעט ואינה מדוברת, "מלחמת ההתשה". היא החלה כיוזמה מצרית חד־צדדית ונמשכה עד אוגוסט 1970. מצרים הפרה את הסכם הפסקת האש והחלה בהפגזות לאורך תעלת סואץ, בניסיון לערער את הישגיה של ישראל. נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, טבע את המונח "מלחמת ההתשה", אך בפועל מצרים התקשתה לעמוד בעוצמת התגובה הישראלית.
צה"ל הגיב בעוצמה: חיל האוויר תקף שורת מטרות עמוק בשטח מצרים, ויחידות הקומנדו יצאו לפשיטות נועזות. ישראל התעקשה לשמר את קו התעלה ולהגן על ריבונותה, בעוד מצרים ניסתה לשבור את נחישותה. עם הזמן, המעורבות הסובייטית הלכה והעמיקה, כשחיל האוויר הרוסי הגיע להגן על ערי מצרים – אך גם שם נתקלו בטייסי חיל האוויר הישראלי.
המלחמה הסתיימה ללא הכרעה ברורה, אך ישראל הצליחה לעמוד מול שחיקה ממושכת ונחישות מדינית. המצרים אמנם קידמו מערכי נ"מ מתקדמים בעזרת הסובייטים, אך במחיר כבד וללא הישג טריטוריאלי. מלחמת ההתשה חיזקה את תודעת העמידה של ישראל, והוכיחה את עליונותה הצבאית, גם בתנאים מורכבים ולחץ בינלאומי כבד.
למרות כל אלה, אסור לשכוח שהיה גם מחיר כבד. במלחמה זו איבדנו 968 חיילים ו-3,730 פצועים בכל הזירות בתקופה זו.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
למרות הניצחון הברור במלחמת ששת הימים, שהסתיימה היום לפני 58 שנים, ממשלת ישראל שידרה דווקא חולשה: היא הציעה לוותר על שטחים תמורת שלום. היוזמה הזו, שנמסרה דרך האמריקאים, נתקלה בהתעלמות בזירה הערבית – ובמקום שלום קיבלנו מלחמה חדשה, "מלחמת ההתשה", שהחלה עוד באותו חודש.
המסר שהתקבל בצד השני היה חד: ישראל מנצחת – אבל מהססת. ומול אויבים שמבינים רק כוח, ההיסוס הזה נתפס כהזמנה. כך זה עבד בתקופת מוחמד, כך פועלים ארגוני טרור ומדינות ערב גם היום – חתימה על הסכם רק כשהוא משרת צורך זמני, והפרה ברגע שמתאפשרת הזדמנות אחרת.
לכן אחרי מלחמת שמחת תורה – שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 – ישראל מוכרחה להפיק את הלקח. הפעם אסור לחתום על הסכמים. לא עוד "קורבנות שלום" שמגיעים אחרי חתימה על הסכם. המלחמה צריכה להסתיים בכניעה מוחלטת וברורה. זה ההסכם הכי טוב שאנחנו נוכל להשיג מול מוסלמים שמטרתם אחת: להשמיד את מדינת היהודים.
