היום ב-1882 עלו לראשונה חברי ארגון 'ביל"ו' לארץ ישראל.
באמצע המאה ה-19 התפרסמו בקרב יהודי אירופה הגותם של 'מבשרי הציונות', אשר הושפעו מעליית הלאומנות באירופה וקראו לשיבת עם ישראל למולדתו ההיסטורית. הבשורה החלה לקנות לה אחיזה בלבבות אחדים רק לאחר שהמצב באימפריה הרוסית (בה חיו רוב יהודי אירופה) הדרדר משמעותית, וזאת עם אימוץ מדיניות אנטישמית מובהקת לאחר רצח הצאר אלכסנדר ה-2 ב-1881, ופרוץ פרעות 'סופות בנגב'. ברחבי קהילות יהודיות במזרח אירופה קמו גרעינים ציוניים, רובם משכילים וסוציאליסטים, אשר כינו עצמם 'ביל"ו' = 'בית יעקב לכו ונלכה'. הגרעינים החלו לעלות לארץ באיטיות ב-1882 ולהיקלט ע"י היישוב הישן וציונים שעלו כבר. באותה השנה התחוללה עלייה רצינית מתימן (עליית 'אעלה בתמר'), והוקמה מושבת זכרון יעקב. ב-1884 החלה עלייה מרוכזת יותר לארץ ('העלייה הראשונה') לאחר כינוסה של ועדת קטוביץ' ותחילת כינונה של התנועה הציונית. אט אט החל להיווצר יישוב יהודי חדש בארץ ישראל, תוך עמל וזיע, שלימים יהוו את הבסיס למדינת ישראל.
מקור תמונה – ויקיפדיה
