היום ב-1906 זוכה אלפרד דרייפוס באופן סופי מכל האישומים נגדו.
צרפת היתה נתונה במתיחות פוליטית וחברתית רבה בסוף המאה ה-19, בעיקר עקב הפסדה לפרוסיה במלחמה ב-1870. הדבר בא לידי ביטוי בגלי פרנויה ואנטישמיות, שהתפרצו ביתר שאת ב'פרשת דרייפוס'- פרשה שהחלה ב-1894 עם האשמתו של דרייפוס בריגול למען גרמניה, על סמך האשמות קלושות ביותר. דרגותיו נשללו ממנו בטקס רב רושם ב-1895, כאשר משפטו של דרייפוס וההד הציבורי שקיבל השרו את הרושם שמדובר במשפט כנגד העם היהודי כולו, ועורר ויכוחים פוליטיים אדירים. הפרשה לא נעלמה לאחר ההרשעה, וחזרה ביתר שאת עם תפיסת המרגל האמיתי, מאמר 'אני מאשים!' של אמיל זולא נגד הממשל הצרפתי, ערעור ומשפט חוזר, עד זיכויו המוחלט של דרייפוס ב-1906. הפרשה הובילה למשבר חברתי ופילוג קשה בצרפת, והשפיעה מאוד גם על התנועה הציונית ועל הרצל (בדיעבד, כנראה) – שכן היא הוכיחה שגם מתן אמנציפציה לא מקנה לגיטימציה, וישנו צורך בעצמאות מדינית.
מקור תמונה – ויקיפדיה
