"צעד חשוב במאבק": הבדיקות שיסייעו בזיהוי חשיפה לסמי אונס

בנוסף, החוזר מדגיש את האפשרות לתאם בדיקת שיער, שתסייע לאתר חשיפה לסמי אונס עד חצי שנה לאחר האירוע ובמיוחד כאשר חלף הזמן לאיסוף דגימות דם ושתן.

"איתור, תיעוד וטיפול רפואי"

“זהו צעד נוסף במאבק למיגור התופעה ובהבטחת זכויותיהם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית", ציינה ד״ר הגר מזרחי – ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות.

"אנו ממשיכים לפעול לטובת כל מי שנפגעה ונפגע מינית ופועלים להגביר את המודעות בקרב צוותי הרפואה לחשיבות זיהוי מהיר של חשיפה ל‘סמי אונס’. נמשיך להבטיח כי כל נפגעת או נפגע פגיעה מינית יקבלו טיפול מקצועי, אחראי ורגיש. מדובר בצעד חשוב במאבק בהגנה על קורבנות ובמתן כלים יעילים לאיתור, תיעוד וטיפול רפואי", הוסיפה.

כ-80% מהתיקים על עבירות מין – פגיעה בנשים ובילדות

נכון לנתונים האחרונים שהתפרסמו בסוף השנה שעברה: בשנת 2023 התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 55,044 פניות, מהן 17,484 חדשות, כולל 2,972 פניות לצ'אט אנונימי לנוער בנושא מיניות.

הנתונים מצביעים על כך ש-59% מהפגיעות התרחשו בילדים וילדות, 54% בבית הנפגע או בסביבת מגוריו, ו-36% מהפגיעות הן גילוי עריות, 28% אונס או ניסיון לאונס, 21% הטרדה מינית ו-11% מעשה מגונה.

במשטרת ישראל נפתחו 6,405 תיקים על עבירות מין, 80% מהם על פגיעה בנשים וילדות, מחציתם על פגיעה בקטינים. בפרקליטות נפתחו 4,823 תיקים, אך 81% מהם נסגרו ללא כתב אישום ורק 16% הגיעו להגשת כתב אישום. 69% מהתיקים נסגרו בשל חוסר בראיות, וחלק מהתיקים נסגרו בשל התיישנות.

גם במח"ש, הממונה על עבירות מין שבוצעו על ידי שוטרים, רוב התיקים נסגרו ללא חקירה או ללא כתב אישום, כולל 88% מהתיקים על הטרדה מינית.