ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף אתמול (א') התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, ניסה לשכנע אישה שהאשימה אותו בתקיפה מינית לבטל את התלונה בטענה כי זה יפגע ביכולתו להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט.
הנסיבות והלחצים
על פי הדיווח, ההאשמות החלו לצוץ בנובמבר 2024 – זמן קצר לפני שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא את צו המעצר נגד נתניהו וגלאנט, בעקבות בקשתו של חאן. המתלוננת, עורכת דין מלזית שעבדה עם חאן במשך שנים, טענה כי חאן תקף אותה מינית במספר מדינות והזהיר אותה כי הגשת תלונה תפגע ב"צדק הקורבנות".
חאן פנה למתלוננת וביקש ממנה לחזור בה מהאישומים, בטענה כי פרסום המידע עלול "לפגוע בצווי המעצר הפלסטיניים". בנוסף, חאן טען כי אם יתפטר, הדבר יתפרש כ"בריחה מפלסטין" ויגרום נזק משמעותי לבית הדין.
פרטי התקיפות
לפי העדות שפורסמה, התקיפות המיניות התרחשו לאורך תקופה ארוכה ובמספר מדינות. באחד המקרים, בזמן שהותם בניו יורק במסגרת כינוס של בית הדין הפלילי במשרדי האו"ם, חאן הזמין את המתלוננת לחדרו במלון מילניום הילטון. שם, לטענתה, הוא החל לגעת בה באופן מיני, על אף ניסיונותיה להתרחק ולעזוב את המקום. כשניסתה לעזוב את החדר, הוא אחז בידה בכוח והוביל אותה למיטה, שם כפה עליה יחסי מין.
באירוע אחר, בקולומביה, הגיע חאן לחדרה של המתלוננת במלון בשעת לילה מאוחרת ונשכב לצידה במיטה למרות התנגדותה. היא סיפרה כי ניסתה לשמור מרחק ולהעמיד פנים שהיא ישנה, אך הוא המשיך להתקרב ולגעת בה.
האם צווי המעצר הושפעו?
החשיפה מעלה שאלות קשות לגבי השפעת ההאשמות על החלטתו של חאן להוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת מצד מדינות במערב, כולל ארה"ב וישראל.
בבית הדין הפלילי הבינלאומי מביעים דאגה מהאפשרות כי צווי המעצר הושפעו מאינטרסים אישיים של חאן, במיוחד לאור החשדות כי ניסה להשפיע על האישה ועל עובדים נוספים לא לדווח על ההאשמות.
כולם להיראות מופתעים