דוח המדדים לאיכות הטיפול במערכת הבריאות לשנת 2023, שפורסם היום (רביעי), מציג תמונת מצב מקיפה ומעמיקה של מערכת הבריאות הישראלית. הדוח, שבחן 82 מדדים שונים, כלל בדיקה מעמיקה של 35 בתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים, וכן של שירותי טיפות חלב ומערך האמבולנסים, כולל מגן דוד אדום.
בשונה משנים קודמות, הדוח השנה לא כלל טבלת דירוג סופית של בתי החולים. זאת, בין היתר, בשל אי-דיווח של חלק מבתי החולים על מדדים מסוימים. למשל, בית החולים וולפסון לא דיווח על חלק מהפרמטרים בשל הטמעת מערכת רשומה קלינית ממוחשבת חדשה. מנגד, בית החולים שיבא בלט לטובה כשנבדק במספר המדדים הגבוה ביותר – 51 מדדים, וקיבל ציון גבוה ב-20 מהם.
הדוח חשף נתונים מרתקים בתחומים שונים של הטיפול הרפואי. בתחום זמני ההמתנה במיון, למשל, בית החולים לניאדו בנתניה הוביל עם זמן המתנה מרשים של 4 דקות בלבד לקבלת אבחון ראשוני. אחריו ניצבו המרכז הרפואי לגליל בנהריה עם 5 דקות, ובית החולים איכילוב בתל אביב עם 6 דקות. זמנים אלו משקפים את המאמצים הניכרים של בתי החולים לשפר את יעילות הטיפול הראשוני במצבי חירום.
עוד באותו הנושא
בנושא הפניות החוזרות למיון תוך 48 שעות, רוב בתי החולים לא הצליחו לעמוד ביעד הלאומי של 5%. עם זאת, בית החולים שערי צדק בירושלים בלט לטובה עם שיעור נמוך של 3.70% חזרות, מה שמעיד על איכות הטיפול הראשוני והמעקב אחר המטופלים. לעומת זאת, בית החולים יוספטל באילת רשם את השיעור הגבוה ביותר של חזרות, עם למעלה מ-10%.
בתחום הטיפול באירועים לבביים חדים, נרשמה התקדמות משמעותית. 92% מהמקרים טופלו בצנתור תוך 90 דקות, עלייה דרמטית מ-68% בשנת 2013. נתון זה מדגיש את השיפור המשמעותי ביכולת המערכת להגיב במהירות למצבי חירום קרדיולוגיים.
בטיפול בשבץ מוחי, בית החולים אסותא באשדוד הוביל עם זמן טיפול חציוני של 19 דקות בלבד, מתחת ליעד הלאומי של 25 דקות. זמן תגובה מהיר זה הוא קריטי בהפחתת הנזק הנגרם משבץ מוחי.
הדוח גם בחן את פעילות טיפות החלב, שם נרשמה ירידה קלה בביצוע בדיקות היקף ראש ובדיקות שפה לפעוטות. נתון זה מדגיש את הצורך בהגברת המודעות לחשיבות מעקב התפתחותי שוטף בגיל הרך.
בתחום ההחייאה הטרום-אשפוזית, הדוח חשף כי רק ב-38% מהמקרים בוצעה החייאה לפני הגעת האמבולנס. משרד הבריאות הדגיש את הצורך בשיפור משמעותי בתחום זה, שכן החייאה מיידית יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות.
שר הבריאות אוריאל בוסו התייחס לדוח ולאתגרים שעמדו בפני מערכת הבריאות במהלך מלחמת חרבות ברזל: "בשנה האחרונה זכינו לראות את רמתה הגבוהה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. האופן שבו צלחה המערכת את אירועי 7 באוקטובר ואת אירועי המלחמה הקשים בנוסף להערכה העולמית שלה לה היא זוכה – הוכיח עד כמה השאיפה של משרד הבריאות למצוינות והישגיות מניבה פירות".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הדגיש את החשיבות של שיפור מתמיד: "החתירה למצוינות באיכות ובטיחות בבריאות היא מסע מתמשך, שלהצלחתו דרוש המשך שיתוף פעולה, הירתמות, חדשנות ומחויבות ללמוד מהניסיון המשותף של המוסדות המשתתפים ושל התוכנית הלאומית. על ידי מתן משקל לקולו של המטופל, אפשר יהיה ללמוד על ההשפעה של התערבויות וטיפולים על תוצאות הטיפול ועל רווחת המטופל מנקודת ראותו".
בר סימן טוב הוסיף: "השנה, מערכת הבריאות התגייסה כולה לטיפול בנפגעי המלחמה, הן בפצועי הגוף והן בנפש", וציין כי למרות האתגרים הרבים והעומס הכבד, הצליחו צוותי הרפואה לשמור על רמת ביצועים דומה לשנה הקודמת, מה שמעיד על החוסן והמקצועיות של מערכת הבריאות הישראלית.
דוח זה מהווה כלי חשוב לא רק עבור מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות, אלא גם עבור הציבור הרחב, המקבל תמונה ברורה יותר על איכות הטיפול בבתי החולים השונים ובמסגרות הטיפול האחרות. הוא מאפשר לזהות נקודות חוזק ותחומים הדורשים שיפור, ומהווה בסיס לקביעת יעדים עתידיים לשיפור איכות הטיפול הרפואי בישראל.