מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא התמודדות גופי הממשל עם מצבי חירום עולה כי נכון לינואר 2025, לכ־33.6% מתושבי ישראל אין מיגון תקני. הדוח, שפורסם היום (ג'), עוסק במגוון היבטים: מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, מיגון בתי חולים, ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, והיערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל.
מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות
מאז מתקפת הפתע של ארגון חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ועד נובמבר 2024 שוגרו לעבר שטחי מדינת ישראל יותר מ־27,000 טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) קטלניים, ואלה גרמו לאובדן חיי אדם ולפגיעה במבנים ובתשתיות. נכון לסוף נובמבר 2024, לפחות 63 אזרחים ישראלים וזרים נהרגו מירי טילים ורקטות.
"קיומם של אמצעי מיגון פיזי להגנה על כלל אוכלוסיית מדינת ישראל הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם איום הטילים והרקטות, ולבד מהגנה על האוכלוסייה הוא מאפשר לקיים שגרת חירום ולתת שירותים חיוניים לתושבים", אומר אנגלמן. נציין כי פיקוד העורף הוא בעל הסמכויות העיקרי להכין ולבצע את תוכניות ההתגוננות האזרחית של המדינה.
נתונים מרכזיים:
- לכ־3.2 מיליון תושבי ישראל (33.6%) אין מיגון תקני, נכון לינואר 2025.
- לכ־42,000 תושבים (18%) ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון אין מיגון תקני, נכון לינואר 2025.
- ב־1,378 מקלטים ציבוריים (כ־11.7%) בישראל לא ניתן לשהות, על פי נתוני פקע"ר, נכון לינואר 2025.
- רק 37 מתוך 11,776 המקלטים הציבוריים בישראל (0.3%) נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית; שמונה מהם אף אינם כשירים.
- יותר מ־466,000 תלמידים (25%) שהו בבית הספר באופן יומיומי ללא מיגון תקני, נכון למרץ 2024.
"על ראש הממשלה לגבש תוכנית לאומית"
בחודשים מרץ–נובמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את נושא המיגון והמקלוט בחמש רשויות מקומיות: עיריות אשקלון, גבעתיים וחולון, המועצה המקומית בענה והמועצה האזורית הגלבוע, וכן בפזורה הבדואית בנגב. בדיקות השלמה נערכו בפיקוד העורף, במשרד החינוך, במשרד הבינוי והשיכון וברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. בדוח צוינו גם נקודות אור שנרשמו בביקורת, ובהן הכשרת מחסות ציבוריים בגבעתיים ובחולון והכנת "תיק מחסה המוני", קיום ביקורות רבעוניות במקלטים הציבוריים בגבעתיים והגדלת מענקי המיגון לתושבי יישובי קו העימות בצפון.
עם זאת, מבקר המדינה מציג תמונת מצב מדאיגה במערך המיגון. לפי הממצאים, כשליש מאזרחי ישראל עדיין אינם ממוגנים כראוי: כ־3.2 מיליון תושבים ללא מיגון תקני, נכון לינואר 2025, ובהם עשרות אלפים ביישובים בטווח 7–20 ק"מ מגדר עזה. המבקר מותח ביקורת על כך שפיקוד העורף הקפיא כבר ב־2018 את שלב ב' בתוכנית המיגון הרשותית, מבלי שהציג חלופה, וכך אף אחת מהרשויות שנבדקו לא הייתה מודעת להקפאה. בנוסף נמצאו פערים במיפוי ובמסדי הנתונים ברשויות, היעדר תכנון פתרונות לתושבים חסרי מיגון, וליקויים בביקורות ובפיקוח על תחזוקת מקלטים. פערים חמורים נרשמו גם במוסדות החינוך.
אנגלמן קבע כי "על הצוות הבין־משרדי בראשות המל"ל להשלים את בחינת הפערים ולגבש תוכנית רב־שנתית מתוקצבת, בתיאום עם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ועם מנכ"ל משרד הביטחון, במיקוד על פערי מיגון ביישובים בקווי העימות בצפון ובדרום, לשם הבאתה לפני הקבינט. על ראש הממשלה להביא לדיון מחודש בקבינט את סוגיית פערי המיגון ולפעול לגיבוש תוכנית לאומית מתוקצבת למתן המענה הנדרש, וכן למיסוד מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכנית".
מיגון בתי החולים
במכתב ששלח מבקר המדינה לראש הממשלה בנובמבר 2023 הצביע המבקר על הכשלים והפערים המרכזיים בטיפול בעורף האזרחי, כפי שעלו מסיורים שקיים לאחר הטבח. לטענת אנגלמן, השפעות פערי המיגון באו לידי ביטוי באירוע נפילת טיל בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ששוגר מאיראן ב־19 ביוני בשנה שעברה, לאחר סיום הביקורת. בעקבות נפילת הטיל, שאומנם לא גבתה חיי אדם, נפגעה הרציפות התפקודית של בית החולים ונפגמה יכולתו להמשיך ולספק שירותי רפואה חיוניים באופן רציף ויעיל.
בסך הכול יש כ־25,000 מיטות אשפוז ב־52 בתי חולים. מהן כ־17,500 מיטות אשפוז כלליות ב־27 בתי חולים כלליים (70%), כ־3,900 מיטות אשפוז ב־13 בתי חולים גריאטריים (16%), כ־3,000 מיטות אשפוז ב־10 בתי חולים פסיכיאטריים (12%) ו־420 מיטות אשפוז בשני בתי חולים שיקומיים (2%), נכון ליוני 2025.
נתונים מרכזיים:
- כ־4.8 מיליארד שקלים: אומדן עלות סגירת פערי המיגון במערך האשפוז (בתי חולים כלליים והמשכיים: גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים), נכון לדצמבר 2023.
- כחצי מיליארד שקלים בלבד: התקציב הייעודי שהוקצה במסגרת חרבות ברזל למיגון בתי חולים, המהווה כ־10% מאומדן התקציב הנדרש לסגירת פערי המיגון.
- כ־56% ממיטות האשפוז אינן מוגנות בבתי החולים הכלליים (כ־10,500 מתוך כ־18,900) ב־27 בתי חולים שנבדקו.
- כ־41% מחדרי הניתוח אינם מוגנים בבתי החולים הכלליים (168 מתוך 406) ב־27 בתי חולים שנבדקו.
- 93% ממיטות האשפוז ההמשכי (בתי חולים גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים) במחוז דן של משרד הבריאות אינן מוגנות (1,860 מתוך 2,000).
"גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית"
בחודשים ינואר–ספטמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את מצב המיגון בבתי החולים במערך האשפוז הכללי וההמשכי ואת מוכנות מערכת הבריאות למצבי חירום. הבדיקה עסקה בהיקף פערי המיגון והשפעותיהם, לרבות על רציפות הטיפול והתפקוד, בתוכניות ממשלתיות לסגירת הפערים ובהסדרת ביצוע המיגון, הפיקוח והאכיפה. בדוח הודגש כי הביקורת נערכה לפני מבצע עם כלביא ביוני 2025.
לצד צעדים מצילי חיים שננקטו בעת חירום, ובהם העברת מחלקות למתחמים מוגנים, פינוי יזום בסורוקה ערב פגיעת הטיל ביוני 2025 ושילוב חלקי של אתרים חלופיים והעברת פעילות למרחבים תת־קרקעיים, קובע מבקר המדינה כי מערך המיגון בבתי החולים בישראל לוקה בכשלים חמורים. בבתי חולים סמוכי גבול נמצאו פערי מיגון נרחבים במיטות אשפוז, טיפול נמרץ, חדרי ניתוח, דימות, דיאליזה ופגיות. גם ב"מרכזי־העל" ובבתי חולים שאינם סמוכי גבול שיעורים גבוהים של תשתיות חיוניות אינם ממוגנים או מוגדרים כ"הכי מוגן שיש", מיגון שאינו תקני. המשמעות היא צמצום פעילות, סגירת מחלקות, דחיית טיפולים ופגיעה ברציפות השירות הרפואי בעת מלחמה. המבקר מזהיר כי ללא תוכנית לאומית מתוקצבת וארוכת טווח, יכולת מערכת הבריאות להתמודד עם עימות ממושך תישאר מוגבלת ותסכן מטופלים וצוותים.
אנגלמן קבע כי "בשל הצורך לשמור על הרציפות התפקודית של בתי החולים במצבי חירום, על משרד הבריאות, בתיאום עם משרד האוצר ובתי החולים, לגבש תוכנית ארוכת טווח שתקבע סדרי עדיפויות לביצוע הפרויקטים להשלמת פערי המיגון בבתי החולים, שלפי הערכת משרד הבריאות עומדים על היקף תקציבי של יותר מארבעה מיליארד שקלים. היקף כזה מחייב גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית נוכח לקחי המלחמה הרב־זירתית, ובפרט נוכח לקחי מבצע עם כלביא".
