עשרות עגלות עם ציוד חקלאי וכלי עבודה יוענקו ל-22 חוות מהגולן ועד הנגב. כל אחת מהעגלות תנציח לוחם שנפל בקרב. כך הודיעו היום (ה') מטעם עמותת "גואלי הארץ".
"עגלות הגבורה"
העגלות ינתנו במסגרת מיזם "עגלות הגבורה" של עמותת "גואלי הארץ". העמותה שמה לעצמה כיעד להחליף את האנדרטאות הדוממות בציונות מעשית. מהעמותה מסרו כי עבור המשפחות השכולות זוהי בחירה להנציח את יקיריהן בבנייה אקטיבית של הארץ, זיכרון שלא רק עומד, אלא מצמיח.
העגלות יוענקו לבעלי החוות כבר ביום שני הקרוב, במעמד המשפחות השכולות עצמן.
"במיזם 'עגלות הגבורה' אנחנו מבקשים לטעת את זיכרון העבר בעתיד האומה", ציין יונתן בן שושן, מייסד ומנכ"ל העמותה. "המשפחות השכולות לא מחפשות רק להנציח באבן, אלא רואות בפיתוח האדמה את ההנצחה הראויה ביותר. הזיכרון של הגיבורים שלנו הופך לבניין הארץ ומגן עליה. זו ההנצחה הכי חיה שיש."
"ניצוץ שלא כבה"
אחת העגלות מוקדשת לזכרו של רס"ל מתניה אלסטר ז"ל, שהיה מהנופלים הראשונים בחזית הצפונית במלחמת "חרבות ברזל", בן 22 בנופלו. מתניה היה העובד הראשון בחווה שהקים אחיו אביה בגליל התחתון. לאחר נפילתו, החווה נקראה על שמו.
עבור אחיו הבכור, אביה אלסטר, מנהל ומקים החווה – אב לחמישה שלוחם כעת בקו החזית בלבנון – הקשר בין האדמה לבין השכול הפרטי בלתי ניתן להפרדה. "החיבור של מתניה לאדמה היה מטורף", סיפר אביה. "הוא היה מגיע לנקודה בטיול, פשוט נשכב על האדמה, נותן לו נשיקה ומריח אותה. הוא ממש היה נמס לתוכה. זה היה הניצוץ שלו, וזה ניצוץ שלא כבה גם היום".
"האור של הבית"
עוד הוסיף אביה כי מתניה היה מה שכינה "האור של הבית".
"הוא מלווה אותנו כל הזמן, כל יום, כל היום. אנחנו חיים ונושמים את זה. יש לנו פה חבר'ה צעירים שעובדים איתנו, והדבר המרכזי הוא ההבנה שאתה עובד את האדמה ושומר עליה בשביל עם ישראל".
אימו, שרה אלסטר, נזכרת בימים הראשונים והקשוחים: "הוא היה שם כשלא היה כלום. לא מים ולא חשמל. היו ימים שהוא התקשר ואמר לי: 'אמא, אני לא יודע אם אני מצליח לעמוד בזה', אבל הוא לא ויתר. היו לו כוחות על. הוא ישן שם לבד באוהל או במבנה רעוע, העיקר להקים את המקום הזה מאפס".
ממש מתניה
איש תם וישר
עובד השם באמונה