הצעת החוק האוסרת על העסקת מורים שרכשו את השכלתם האקדמית במוסדות הרשות הפלסטינית אושרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית. על פי יוזמיה, מטרת החוק היא למנוע את חדירתם של תכנים קיצוניים ואנטי-ישראליים למערכת החינוך בישראל.
לימודים ברשות והוראה בישראל
החוק נוגע בעיקר לערבים בעלי אזרחות ישראלית שרוכשים את השכלתם באוניברסיטאות הפועלות ברשות הפלסטינית, ולאחר מכן מגישים מועמדות לתפקידי הוראה במערכת החינוך בישראל. החוק החדש מבקש להציב לכך גבול ברור, תוך העברת מסר חד משמעי כי תעודות הוראה ממוסדות פלסטיניים לא יוכרו לצורך העסקה בישראל.

לא בבית ספרינו
ח"כ עמית הלוי מיוזמי ההצעה, תקף את המוסדות האקדמיים ברשות הפלסטינית ואמר כי "מי שלמד באוניברסיטאות פלסטיניות יכול אולי להתאים לחינוך בטהרן, דמשק או רמאללה, אך לא בבית הספר שלנו". לדבריו, יש למנוע ממי שחשוף לתכנים עוינים את האפשרות לעמוד מול תלמידים ישראלים וללמד אותם.
עוד באותו הנושא
- ח"כ צבי סוכות, על התפטרותם של 5 חברי המל"ג בעקבות חוק ההפרדה באקדמיה: "מצער לראות שיש מי שמעדיפים להתפטר במקום לאפשר לעוד אלפי נשים וגברים לרכוש השכלה גבוהה בהתאם לאורח חייהם. החוק לא כופה על אף מוסד לפתוח מסלול נפרד ולא גורע דבר מהמסלולים הקיימים – הוא רק מסיר חסם ומרחיב את חופש הבחירה"
- בשורות טובות לתלמידים: משרד החינוך מסדיר בצורה רשמית את הנחת התפילין בבתי הספר הממלכתיים וקובע מדיניות ארצית אחידה בנושא
- הממשלה אישרה תוכנית להקצאת 200 מיליון ש"ח לחינוך היהודי בתפוצות
- היסטוריה בשא-נור: הוצב מבנה גן הילדים הראשון, 21 שנה אחרי הגירוש
החוק צפוי להשפיע על מסלול ההכשרה של מורים בישראל, ולחייב מועמדים להוראה לבחור במוסדות אקדמיים המוכרים על ידי המדינה. משרד החינוך יידרש לעדכן את הנהלים בהתאם, ולוודא שמסלולי ההעסקה עומדים באמות המידה שקובע החוק. מטרת המהלך, לדבריהם של מקדמי החוק, היא להבטיח שמערכת החינוך תישאר מרחב בטוח, ממלכתי ונטול השפעות עוינות.


