רפורמה חדשה שמוביל בנק ישראל צפויה לחולל שינוי משמעותי באופן שבו נגבים מהציבור תשלומים עבור פעולות שוטפות בחשבון הבנק. כיום מחויבים הלקוחות על כל פעולה בנפרד – הפקדת שיק, העברת כספים או משיכת מזומן, אך לפי היוזמה החדשה, התשלום יהפוך לחודשי וקבוע: עד 10 שקלים לחודש עבור ביצוע של עד 100 פעולות. מעבר לכך, ייגבה שקל אחד על כל פעולה נוספת.
הרפורמה שואפת לפשט את שיטת התמחור, להפוך אותה לשקופה יותר – ובמקרים מסוימים גם זולה יותר. אז כמה זה באמת יעלה לנו, למי זה משתלם ומי צפוי להפסיד?
עיקרי הרפורמה החדשה
הרפורמה שמקדם בנק ישראל מציעה לשנות את שיטת התשלום עבור שירותים בנקאיים שוטפים. במקום המודל הקיים, שבו לקוחות משלמים בנפרד עבור כל פעולה – כגון משיכת מזומן, הפקדת שיק או העברה בנקאית – תונהג שיטת חיוב חודשית קבועה. לפי המתווה החדש, הלקוחות ישלמו עד 10 שקלים בחודש בעבור חבילת שימוש הכוללת עד 100 פעולות. אם יחרגו מהמכסה הזו, ייגבה שקל אחד נוסף על כל פעולה מעבר לכך.
כלל לקוחות הבנקים יצורפו אוטומטית למערכת החדשה, ללא אפשרות להישאר במסלול הישן. חשוב להדגיש כי גביית 10 השקלים בחודש אינה חובה – מדובר בתקרת מחיר בלבד. המשמעות היא שבנקים יוכלו להציע תעריפים נמוכים יותר, במידה ויבחרו בכך.
מה עומד מאחורי היוזמה?
בבנק ישראל הסבירו כי עיקר הבעיה במבנה העמלות הנוכחי איננה המחיר – אלא הבלבול. למרות שעמלת השורה הקלאסית בוטלה, לקוחות רבים ממשיכים להתייחס אליה ולחוות קושי בהבנת המונחים החדשים: "עמלה על פעולה בערוץ ישיר" מול "עמלה באמצעות פקיד". התוצאה היא תחושת תשלום מתמשך ומעורפל, שמקשה על הצרכן להשוות בין הבנקים. הרפורמה שואפת לשים סוף לבלבול הזה, להפוך את העלויות לשקופות יותר – ואולי גם לעודד תחרות בין הבנקים.
תאריך היעד
המסמכים שפרסם בנק ישראל בעניין הרפורמה מהווים בשלב זה טיוטה בלבד, זו פורסמה לצורך קבלת התייחסויות מהציבור ומהבנקים. במהלך השבועות הקרובים ייאספו ההערות, ולאחר ניתוחן יוחלט על הנוסח הסופי של הרפורמה ועל מועד כניסתה לתוקף. לפי גורמים בבנק ישראל, התגובה הראשונית למהלך חיובית – דבר שעשוי לזרז את תהליך האישור והיישום.
מי ירוויח מהרפורמה?
כ-40% מלקוחות הבנקים צפויים לחסוך בעמלות בעקבות הרפורמה. מי שמבצע יותר מחמש פעולות בנקאיות בחודש – כמו העברות, משיכות ותשלומים – ישלם תשלום חודשי קבוע של עד 10 שקלים במקום תשלום נפרד על כל פעולה. כך, לקוחות עם פעילות חודשית בינונית עד גבוהה צפויים להוציא פחות.
הקבוצה שתיהנה ככל הנראה מהחיסכון המשמעותי ביותר היא העסקים הקטנים. אלה משלמים כ-25 שקלים בחודש במסלול העמלות הקיים. לאחר הרפורמה – הסכום יירד לתקרה של 10 שקלים, חיסכון של כ-15 שקלים מדי חודש.
עבור מי המצב לא ישתנה?
כ-35% מלקוחות הבנקים כיום אינם משלמים עמלות. זה כולל:
- לקוחות שחשבונם אינו פעיל כמעט.
- אוכלוסיות הזכאיות לפטור – כמו גמלאים, חיילים ואנשי מערכת הביטחון.
- עובדים בקבוצות מאורגנות שחתמו על הסכמים מול הבנקים.
על פי ההערכות, הפטורים יישמרו גם במסגרת הרפורמה החדשה, והבנקים יוכלו להמשיך להעניקם כבעבר.
מי עלול לשלם יותר?
כ-25% מלקוחות הבנקים משלמים כיום פחות מ-10 שקלים בחודש משום שהם מבצעים מספר מצומצם של פעולות. במצב החדש, הם עלולים לשלם תשלום קבוע של 10 שקלים – גם אם ביצעו רק פעולה או שתיים. מדובר בקבוצה שעבורה הרפורמה עשויה דווקא להוביל לעלייה בעלויות, ונכון לעכשיו עדיין נבחנים פתרונות על מנת לצמצם את הפגיעה בה.
השינוי בכרטיסי הדביט
במקביל לרפורמת העמלות, יופעל פיקוח גם על עלות השימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט): כיום המחיר נקבע באופן חופשי על ידי הבנקים. במסגרת השינוי, ייקבע מחיר מקסימלי של 5 שקלים בחודש.
המהלך נועד להגן בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות או לקוחות שמסורבים לקבל כרטיס אשראי – עבורם כרטיס הדביט הוא אמצעי תשלום בסיסי לעסקאות דיגיטליות.
