בישראל פועלים כיום כ-30 מנחתים המפוקחים על ידי רשות התעופה האזרחית. מנחתים אלו מופעלים בידי גורמים פרטיים ומועצות מקומיות. רוב המנחתים כוללים מסלול נחיתה ומספר מבנים בלבד. בין המנחתים הפועלים ניתן למנות את מנחת מגידו, מנחת ראשון לציון ומנחת עין יהב. כ-10 מנחתים משמשים למטרות חקלאיות.
קיימים גם משטחי נחיתה המשמשים בעיקר לפעילות חירום רפואית, כמו מנחת איכילוב, מנחת אסותא באשדוד, מנחת רמב"ם ומנחת בית החולים תל השומר. משטחי נחיתה אלו מאפשרים הטסת והנחתת מסוקים לצורך פינוי וטיפול רפואי דחוף.
בעקבות סגירת מתחם נחיתת המסוקים בשדה דב וסגירתו המתוכננת של המתחם בהרצליה, קיימת מצוקה של ממש בנושא. עלול להיווצר מצב בו לא יהיה שדה תעופה זמין למסוקים באזור המרכז, שממנו יוכלו לפעול במהלך היום ולשהות בו בלילה. במצב כזה, המסוקים יצטרכו למצוא מקום חלופי לפעילות בצפון הארץ או בדרומה. המשמעויות המלאות של מציאת אתר חלופי כזה טרם נבחנו לעומקן.
עוד באותו הנושא
פתרון חלופי זה, של מעבר הפעילות למרכז אחר בצפון או בדרום, עלול להיות כרוך באתגרים לוגיסטיים ותפעוליים שונים שעדיין לא נלקחו בחשבון באופן מלא. יש צורך לבחון את ההשלכות המעשיות והתפעוליות של מהלך כזה על זמינות המסוקים ויכולתם להגיב במהירות לאירועים דחופים באזור המרכז.
יעקב יופה, משנה סמנכ"ל לתעופה בחטיבת PPP בחברת נתיבי ישראל מספר:
"המשימה שלנו היא למצוא מקום לשדה תעופה עבור מסוקים במרכז הארץ, במרחק של 10 דקות טיסה ממרכז תל אביב, ממנו יפעלו מסוקים ביום ובלילה, וכן לוודא שיוכלו להוריד ולעלות נוסעים בתל אביב בנקודות נחיתה, בין היתר תוך שימוש בגגות של מבנים כגון בנייני משרדים או אזורי תעשייה, בדומה למנחת על גג בית החולים איכילוב או בניין משרד הביטחון בקריה"
במצב הנוכחי, בעלי מסוקים נאלצים לאלתר פתרונות נחיתה זמניים בשדות ובמקומות לא מוסדרים, דבר שאינו מכבד את הנוסעים כראוי. לאור זאת, קיימת תוכנית לאתר כחמישה אתרי נחיתה מוסדרים עבור מסוקים באזור תל אביב – החל מצפון העיר ועד לדרומה.
התוכנית כוללת גם אפשרות לאשר נחיתות מסוקים על גגות מבנים במקומות מאושרים. מטרת היוזמה היא להנגיש את הנוסעים במסוקים אל מרכזי הביקוש בעיר בצורה נוחה ומכובדת. לאחר הנחיתה באחד מאתרי הנחיתה המוסדרים, הנוסעים יוכלו להמשיך את דרכם בנוחות באמצעי תחבורה ציבוריים.
היוזמה נועדה לספק פתרון הולם ומסודר לנחיתת מסוקים בתל אביב, תוך שמירה על רמת השירות והנוחות לנוסעים.
אילנה שפרן, מנהלת אגף תחבורה במינהל התכנון, מסבירה: "התוכנית נועדה לשדות תעופה שישרתו טיסות פנים ארציות, טיסות מסחריות, לימוד וצילום. שדה תעופה הוא גם מנחת למסוקים וזו אחת הפונקציות שלו. אומנם למסוק השפעה סביבתית נמוכה משל מטוס, אך הוא מייצר רעש ורוח. יש לכך גם השפעה על גובה הבנייה באזור. מנחתים להובלת סחורות הם קטנים יותר".
בראייה צופה פני עתיד: התכנון יתייחס גם לשילוב אמצעי תחבורה חדשניים כגון מוניות רחפן חשמליות. זהו תחום המתפתח במהירות בשנים האחרונות ברחבי העולם. לדוגמה, ממשלת צרפת הכריזה על כוונתה לנצל טכנולוגיית תחבורה מתקדמת זו לשם שינוע ספורטאים מנמל התעופה אל הכפר האולימפי במהלך אירוח אולימפיאדת פריז הקרובה השנה.
שילוב של מוניות רחפן חשמליות בתכנון עתידי עשוי להוות פתרון תחבורתי חלוצי, ידידותי לסביבה ויעיל במטרופולין תל אביב. טכנולוגיה חדשנית זו תאפשר ניידות משופרת, תוך התגברות על צפיפות התנועה ופתרון אתגרי תחבורה עירונית.