חפירה ארכיאולוגית שניהלו לאחרונה רשות העתיקות והמכון הפרוטסטנטי לארכיאולוגיה בהר ציון שבירושלים, התגלתה על גבי שבר של קערת פורצלן כתובת נדירה מהמאה ה-16 לספירה, כתובה בשפה הסינית: "לעולם נשמור על האביב הנצחי".
הממצא היה יחסית יוצא דופן עבור זירת החפירה, המובלת ב-3 השניים האחרונות בידי פרופ' דיטר פיווגר מן המכון הפרוטסטנטי, בה נמצאו עד כה בעיקר ממצאים המתוארכים לתקופה הביזנטית ולימי הבית השני – לפני למעלה מ-1,500 שנה. זוהי העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר ליחסים בין ארץ ישראל לסין.
הפריט עצמו זוהה בידי מיכאל טשרנין, ארכאולוג העובד ברשות, שראה חפץ צבעוני בתוך ערימות העפר שפונו מן האתר. על גבי החפץ זוהתה כתובת, והוא ניתן לד"ר אנה דה-וינסנס, מומחית לקרמיקה – שזיהתה כי הכתובת כתובה בשפה הסינית. משם עבר הכלי לידי החוקרת ג'ינגצ'או צ'ן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שפיענחה את הכתוב: "לעולם נשמור על האביב הנצחי".
עוד באותו הנושא

בחזרה לימי שושלת מינג
הקערה מתוארכת לשנים 1570-1520 – בימי שושלת הקיסרות הסינית מינג. "בעבר נמצאו בארץ כלי פורצלן קדומים מסין, אך זו הפעם הראשונה שמתגלה כלי כזה, נושא כתובת", אומרים החוקרים. איך הגיע כלי מסין אל הר ציון? מהכתבים ההיסטוריים ידוע, כי במהלך המאה ה-16 התנהלו קשרי מסחר הדוקים בין קיסרות סין והאימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל.
לפי דברי הימים של שושלת מינג, כ-20 משלחות מהאימפריה העות'מאנית ביקרו במאות ה- 17-15 בחצר הקיסרות בבייג'ינג. קשרי המסחר בין האימפריות מתוארים גם בספרי מסעות של סוחרים מתקופה זו. כך, בחיבור של המלומד הסיני מה לי מ-1541, נכתב כי בערי חוף בלבנון (כגון ביירות וטריפולי) התקיימו מושבות של סוחרים סינים. החיבור אף מזכיר ערים חשובות אחרות באזור כמו ירושלים, קהיר וחלב.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, התייחס לתגלית: "במחקר הארכיאולוגי מוכרות עדויות לקשרי מסחר בין סוחרים בארץ ישראל והמזרח הרחוק אף מתקופות קדומות יותר – למשל, של תבלינים שונים, אבל מרתק לפגוש עדות ליחסים אלה גם ככתובת של ממש, כתובה בשפה הסינית, ובמקום פחות צפוי – בהר ציון בירושלים".