גבעת התחמושת אירחה השבוע אירוע שסימן שינוי תפיסה. במסגרת שבוע המורשת, הושקה הסדרה החדשה "רגע של מורשת" – מיזם משותף של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המודל החדש מצליח לחבר את הדור הצעיר לזהות הישראלית ולהביא את סיפורי המורשת של ישראל ישר למסכי הסמארטפון בשפה עכשווית.
צפו בכתבה המלאה:
הרב עמיחי אליהו: "המורשת היא לא קישוט, היא מחייבת"
עם פתיחת האירוע הוזמן שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, לשאת דברים והוא מסמן את נקודת המוצא: המורשת לא "שייכת למשרד". היא חוט שמחבר כל אחד.
"גדלתי עם הידיעה שהמורשת היא מחייבת. היא מחייבת לא רק אותי, היא מחייבת את כולנו", הוא אומר, ומיד מרחיב את זה לתפיסה שמובילו אותו: "ברגע שבו נשכח את העבר שלנו ואת הסיפורים ההיסטוריים שעליהם העם הזה מתקיים, בדיוק באותו רגע יקרה לנו ה-7.10. המורשת היא משהו שחי בנו, שלוקח אותנו קדימה".
"מי שיהיה מחובר לעצמו ולעמו יוכל להישען על השורשים העבים שנמצאים באדמה, ששום רוח לא יכולה להם", הוא אומר. מבחינתו, זהו בדיוק תפקידה של הסדרה החדשה, להעביר לדור הצעיר את העומק, האחריות והעוצמה של הסיפור הישראלי.
"לקחת חלום ולהפוך אותו לסדרה"
בלב האירוע עומדים עמרי שלמון, המנכ"ל היוצא של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וניב ויזל, המנכ"ל הנכנס. העברת הלפיד ביניהם, מתרחשת בתקופה שבה השיח על זהות מורשת נמצא בכל מקום, במיוחד בקרב הדור הצעיר. "הדור הזה הוכיח, מאז ה-7 באוקטובר, שהוא בדיוק כאן", אומר ניב ויזל בריאיון לרגע NEWS. מבחינתו, החובה של המבוגרים היא להנגיש, והיתרון של הצעירים הוא היכולת להעביר הלאה את העושר התרבותי גם לדור הבא.
שלמון מזכיר כי מדובר במעל 200 אתרי מורשת וש"כולנו ניזונים מסיפורים היסטוריים, מסיפורי התנ"ך, מסיפורי מורשת הקרב ומסיפורי החלוצים והחלוצות", כאלה שנולדו מחלום אחד קטן ומהעזה ללכת נגד הזרם. בעיניו, אתרי המורשת הם "עוגנים היסטוריים להנחלת הסיפור הציוני".
יחד, שני המנכ"לים מציגים תפיסה מגובשת: בלי עבר אין עתיד, אבל רק הנגשה חכמה בשפה של היום תבטיח שהעבר ימשיך לחיות גם בעתיד.
"אין תחליף לביקור במקום"
רוני בר נתן, מנהלת האירועים וההשתלמויות במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, העניקה בריאיון לרגע NEWS הסבר פשוט למה "מורשת" היא לא מילה מפחידה: "המורשת זה הסיפור של כולנו, של כל אחד מאיתנו", היא אומרת, ומזכירה את מסלולי העלייה לארץ ורגעי ההתחלה של המדינה. "אין מישהו שלא קשור למורשת", היא מנסחת זאת במשפט שאי אפשר להתחמק ממנו.
"אתרי המורשת הם המקומות שבהם התרחשו הדברים", אומרת בר נתן, "אין תחליף לביקור שבו ניתן לראות את הצריפים, לרדת לבטן האדמה, להיכנס לתאי האסירים ולתעלות". אך כשהיא פונה אל הצעירים והצעירות היא אומרת: "בין אם תבואו לאתרים או שתקדישו זמן לצפות בסדרה שמנגישה את המקומות, ותשמעו את הסיפורים, זה יעזור לכם להרגיש חלק. המקומות הללו הם הבית שלכם".
לחבר בין הפיזי לדיגיטל בלי לאבד את הנשמה
הרב חוני יקונט, מנכ"ל "רגע של חכמה" שמפיקה את סדרת המורשת מתאר את האתגר בפשטות: "לקחת מקום שהוא אתר פיזי ולחבר אותו לדיגיטל – זו דרך מיוחדת". ואז הוא חושף מדד שאי אפשר להתווכח איתו: כל אחד מהסרטנים בסדרה מגיע למאות אלפי צפיות, ואנשי חינוך מכניסים אותם לכיתות. מבחינתו, זו ההוכחה שהמודל עובד: "להצליח לקחת סיפור ולדבר אל הנוער – זו היכולת שרגע של חכמה מביאה כאן במשולש הזה", הוא מסכם.
עד כה הופקו 11 סרטונים, ובימים אלה מצולמים שני סרטונים בתארי מורשת נוספים. הפרקים שכבר הופקו מגלים למה הצופים נשארים עד הסוף: כל סרטון בנוי כמו סיפור מתח קצר, עם מסר של גבורה, סוד בלתי מוכר, או תפנית חדה בעלילה – מהרמח"ל הנרדף, דרך מירה בן ארי שנלחמת עד הכדור האחרון, הסליק של קיבוץ יגור ומסע של ילדה בת 13 במדבר.
לא פלא שזה עובד. וכבר אי אפשר לומר שהצעירים לא מתעניינים. הם מתעניינים, כשמספרים להם בצורה מעניינת.
