דילוג לתוכן

EN

ב׳ בניסן ה׳תשפ״ה |

31 מרץ 2025

ציור של גמל שינה את כל מה שידענו על המסחר הקדום

פך חרס צבוע באדום,  נדיר ומרשים לאחסון נוזלים בן כ-1,200 שנה, שעליו, בין השאר, עיטורי גמלים,  נחשף בחפירות שניהלה רשות העתיקות באתר חורבת ענים שביער יתיר

פך חרס מיוחד ששימש לאחסון נוזלים לפני כ1200 שנה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

פך חרס צבוע באדום,  נדיר ומרשים לאחסון נוזלים בן כ-1,200 שנה, שעליו, בין השאר, עיטורי גמלים,  נחשף בחפירות שניהלה רשות העתיקות באתר חורבת ענים שביער יתיר. "העובדה שהיוצרים בחרו לצייר על הפך שני גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בתקופה העבאסית – במאה ה-10-9 לספירה.

כלי תחבורה יבשתי מרכזי

הגמלים היו כלי תחבורה יבשתי מרכזי להעברת סחורות, ולכן היו חיוניים אז לכלכלה", כך מסבירים  אורן שמואלי, ד"ר דוידה דגן וד"ר ענת כהן -וינברגר מרשות העתיקות, וד"ר קטיה ציטרין מהאונ' העברית בירושלים במאמר שהתפרסם היום (ה') כחלק מכנס מחקרי דרום ה-20 של רשות העתיקות, שהתקיים באונ' בן גוריון.

ציור של גמל

פך החרס הנדיר שהתגלה בחפירת רשות העתיקות ביער יתיר | צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

פך החרס המיוחד שנתגלה, שימש לאחסון נוזלים. הוא עוטר בדגמים גאומטריים צבועים אדום, בציורים של שיירת בעלי חיים כולל גמל ואולי אף יען-"הגמל" "המכונף" או חמור. "בתקופה המוסלמית הקדומה הגמלים שימשו ככלי התחבורה העיקרי", מסביר שמואלי. "העובדה שמופיעים על הפך ציורי גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בעת ההיא. הגמלים הובילו סחורות לכל רחבי האימפריה, ולכן היו חיוניים לכלכלה. בתקופה הרומי והביזנטית, נהוג להוביל סחורות באמצעות ספינות בים ומרכבות ביבשה, ובתקופה המוסלמית, הגמל הוא שלקח את הבכורה כאמצעי תחבורה יבשתי – ספינת המדבר החליפה את הספינה הרומית".

חפירות ארכיאולוגיות מחודשות

בית בד תת-קרקעי מרשים לייצור שמן זית ביער יתיר | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

הפך הצבעוני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות מחודשות שניהלה רשות העתיקות במערה שהוסבה למגורים, אשר במקור, שימשה כבית בד תת קרקעי מרשים לייצור שמן זית. החפירות נערכו  כחלק מפיתוח האתר למבקרים ביוזמת קרן קימת לישראל. בית הבד, ואיתו מבנה בית כנסת קדום מהתקופה הביזנטית שהתגלה בעבר באתר, עבר עבודות שימור נרחבות  של מומחי מינהל השימור של רשות העתיקות.

בית הכנסת

מבנה בית הכנסת, שעבר עבודות שימור נרחבות בידי מומחי השימור של רשות העתיקות, התגלה לפני 40 שנה בחפירות של רשות העתיקות ומכון אבשלום. בין השאר, נמצאו גם שרידי רצפות פסיפס מרשימות, שמעידים על ההיסטוריה העשירה של המקום ועל החשיבות שייחסה לו הקהילה. "לפני כ-1,500 שנה, היה חבל יתיר חלק מחבל ארץ שכונה 'דרומא', בו חיו קהילות יהודיות לצד קהילות נוצריות". מסביר אורן שמואלי מרשות העתיקות. "אין ספק שבית הכנסת שהתגלה בענים שימש כמוקד הדתי של אוכלוסיה יהודית שחיה במקום".

בית הבד לייצור שמן

הכניסה לבית הבד התת קרקעי והמרשים ביער יתיר | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בית הבד לייצור שמן, שנבנה במערה במעבה האדמה, וגילו כ-1,300 שנה (התקופה המוסלמית הקדומה), נחפר במלואו בשנה החולפת. התגלו בו זוג אבנים עצומות ששמשו חלק מממש אבני הסחיטה העצומות בו, המכונות "ניצבי יהודה". ביניהן, הותקן בעת העתיקה בורג עץ, אשר סחט את הזיתים והפיק מהם שמן. השמן אשר נזל, התנקז באגן אבן שבמרכז המתקן.

"הייחודיות של בית הבד ביער יתיר, היא שהוא בנוי בצורה מסודרת ומתקדמת לתקופתו. למעשה, מדובר בבית חרושת עתיק, שבו ניצבה מכונה משוכללת ויקרה לזמנה", אמר שמואלי.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות