במהלך ימי הביניים נחשבה הקהילה היהודית בפרובנס שבדרום מערב צרפת לאחת הקהילות הגדולות, החשובות והתוססות ביותר. ראשי הקהילה יצרו הגות ופרשנות מקרא, עסקו בפילוסופיה ובקבלה ושימרו תרבות יהודית ייחודית ששילבה בין מסורת מערבית עם השפעות ניכרות של יהדות ספרד, וזאת בשל הקרבה הגאוגרפית לספרד.
הפילוג והגירוש
אולם בסוף המאה ה 13 ותחילת המאה ה-14, פרצו מחלוקות אדירות בין שני זרמים שונים בעולם היהדות – האחד תמך ברעיונותיו של הרמב"ם, שנחשבו אז למתקדמים וסובלניים, והשני, השמרני, ששלל את הגותו. היו שהגדילו לעשות – ואף שרפו את ספריו של הרמב"ם – מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודים מאז ומעולם.
בשנת 1501, גורשו כל יהודי פרובאנס, כחלק מגל אנטישמי ששטף את כל מערב אירופה, מה שהביא לכלייה של הקהילה המפוארת ולאובדן לדורות של ידע שהשתמר בספרים שרבים מהם אבדו, נשרפו ונבזזו. הערכות הן שמדובר בקרוב לעשרת אלפים יהודים שגורשו מערי פרובנס.
שריד יחיד
כתב יד נדיר במיוחד בשם "מזוקק שבעתיים" שנרכש והועבר למשמרת בספרייה הלאומית, מהווה ככל הנראה, שריד יחיד של כתב יד מקורי המאפשר הצצה נדירה לחייה, מוסדותיה, מורשתה של הקהילה המפוארת שנפוצה לכל עבר.
עדות יחידה
הספר מונגש גם בתצוגה דיגיטלית, פותח חלון לעבר, ומהווה ארכיון חי ליהדות צרפת בימי הביניים. כתב היד כולל פירוש לשבעה מתוך 14 ספרי משנה תורה של הרמב"ם, הוא הועתק בפרובאנס, ככל הנראה מיד לאחר פטירתו של המחבר, רבי יוסף קמחי בין השנים 1380-138. בעבודה מביא הרב קמחי מקורות לפסיקת הרמב"ם מן ההיבט ההלכתי והפילוסופי.
חשוב לציין כי חלק מהמקורות המצוטטים בספר אינם קיימים כיום, וכתב יד זה הוא העדות היחידה להם.
ד"ר חיים נריה, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית מספר כי הספר הוא עדות אחרונה ויחידה לעומק הרוחני והאינטלקטואלי, ולעושר התרבותי ששגשג עד לפני כ-600 שנים בקהילת יהדות פרובנס. "זו זכותה וחובתה של הספרייה הלאומית לשמור באוצרותיה ולהגיש לציבור הישראלי ולעם היהודי תיעוד נדיר של קהילה שאיננה קיימת עוד. אני מודה לתורמים הנדיבים שתרומת אפשרה לנו להציג ולחשוף את הפריט הנדיר והייחודי הזה", אומר ד"ר נריה.
