פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון קובע היום (ד') כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.
שניים מתוך שלושת השופטים קיבלו את העתירה, וקבעו כי ההחלטה התקבלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו תוך ניגוד עניינים, וללא היוועצות כנדרש עם היועצת המשפטית לממשלה.
סולברג בעמדת מיעוט
לעומתם, המשנה לנשיאת העליון, נעם סולברג, נותר בעמדת מיעוט. סולברג קבע כי קיים אמנם מתח מובנה בין כפיפות שירות הביטחון הכללי לממשלה לבין עצמאותו הממלכתית, אולם לטענתו לא היה מקום להכריע בעתירות – מאחר שאיבדו את נפקותן המעשית והפכו תיאורטיות.
סולברג הדגיש את הצורך בהימנעות של מערכת המשפט מהכרעות עקרוניות כאשר אין צורך מעשי מיידי בכך, בעיקר לאור עקרון הפרדת הרשויות והצורך בשמירה על אמון הציבור בבית המשפט. לדבריו, "גם כאשר מנסים לגרור אותנו לזירה הציבורית – כל עוד אין הכרח, אל לנו להיענות לכך."
מבחינה מעשית המשמעות המיידית היחידה היא שנתניהו יכול להודיע החל מהערב מי ראש השב״כ החדש מאחר ורונן בר הודיע מיוזמתו כי הוא פורש מתפקידו
