היום לפני 77 שנים הכריזו חברי מועצת העם ובראשם דוד בן גוריון, על הקמת המדינה וחתמו על הכרזת העצמאות.
ארבעה חלקים להכרזה
הכרזת העצמאות התקיימה בצהרי יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 במוזיאון תל אביב ששכן בבית דיזינגוף לשעבר.
להכרזת העצמאות ארבעה חלקים: תיאור של תולדות העם היהודי, של מאבקו לחידוש חייו המדיניים ושל ההכרה הבין-לאומית בזכותו זו; הכרזה על הקמת מדינת ישראל; הצהרה על העקרונות שינחו את המדינה; פנייה אל האו"ם, אל התושבים הערבים של המדינה, אל מדינות ערב ואל יהדות הגולה.
איך נוסחה מגילת העצמאות?
נוסח מגילת העצמאות, שמוכר לכולנו כיום, החל להתגבש רק שלושה שבועות לפני ההכרזה. המהלך יצא לדרך כאשר פנחס רוזן, שלימים יהפוך לשר המשפטים הראשון של ישראל, הפקיד את המשימה בידי עו"ד צעיר בשם מרדכי בעהם.
רוזן הנחה את בעהם לנסח "מנשר המציין בהקדמתו את השתלשלות העניינים שהובילו להקמת השלטון העצמאי, וקובע כי מועצת הממשלה הזמנית נטלה לידיה את הסמכות והאחריות לניהול המדינה".
בעהם ניגש למשימה במלוא הרצינות והחל ליצור את הטיוטה הראשונה, אך התהליך כלל מספר גלגולים והגהות. כדי לנסח מסמך מכונן שכזה, בעהם שאב השראה ממקורות מגוונים: הכרזת העצמאות האמריקנית, ספר דברים, הכרזת זכויות האדם האנגלית משנת 1689, והחלטת עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947. בעהם אף הוסיף הערות אישיות שהתייחסו לנקודות מסוימות במסמכים הללו.
על הטיוטה עבדו גם עו"ד צבי ברנזון, היועץ המשפטי של הסתדרות העובדים הכללית, ומשה שרת, שהיה חבר מנהלת העם ולימים שר החוץ הראשון וראש הממשלה. בסופו של דבר, דוד בן גוריון נתן את אישורו לגרסה הסופית.
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
ההכנות לטקס נערכו בחיפזון ובאווירה נרגשת. סביב שולחן הנשיאות ישבו חברי מנהלת העם והמזכיר, מולם התיישבו חברי מועצת העם, וסביבם הוזמנו האורחים שהתכנסו בצורת חצי גורן. מעליהם התנוססה תמונתו של הרצל.
בשעה ארבע בדיוק, דוד בן גוריון היכה על השולחן כדי לפתוח את האירוע. הקהל קם על רגליו באופן ספונטני ושירת "התקווה" פרצה מאליה. בן גוריון החל בקריאת מגילת העצמאות.
לאחר שסיים את קריאת ההכרזה, עלה חבר מועצת העם, הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון לבמה. בקול רועד ונרגש, בירך: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". הקהל כולו ענה "אמן" בקול אחיד ונרגש.
החלק השני של מחלקת העצמאות
מיד לאחר הכרזת המדינה, פרצה מערכה צבאית קשה, הידועה בתור החלק השני של מלחמת העצמאות. המערכה פרצה בין כוחות המדינה הצעירה לבין צבאות ערב, שפלשו לשטחי הארץ מכל כיוון. הלוחמים עמדו באתגר, צה"ל הוקם, ומדינת ישראל ביססה את קיומה.
ביום הכרזת העצמאות מציינים הפלסטינים את "יום הנכבה" (בעברית: יום האסון). צפירות של יום הנכבה נשמעו בכפרים ערבים-פלסטינים באזור יהודה ושומרון.
