בבוקר ה-8 במאי 1972, כאשר מטוס בואינג 707 של חברת התעופה הבלגית סַבֶּנָה המריא מווינה בדרכו לנמל התעופה לוד (נתב"ג של היום), שום דבר לא רמז על הסיוט שעתיד להתרחש. טיסה 571, שהחלה בבריסל עם נחיתת ביניים, נשאה 99 נוסעים – רובם ישראלים. בהם: משפחות, תיירים וסטודנטים – ועשרה אנשי צוות. הטייס היה רג'ינלד לוי, בריטי גיבור מלחמת העולם השנייה. רגע היסטורי-עכשווי.
הנוסעים, שחששו לחייהם – התפללו
כשחלף המטוס מעל יוגוסלביה, ארבעה מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" – עלי טהא אבו סניינה ("קפטן רפעת"), עבד אל-עזיז אטרש, רימה תנוס ותרז הלסה – השתלטו עליו. חמושים באקדחים, רימונים וחגורות נפץ, הם הפכו את המטוס לזירת טרור ואת הנוסעים לבני ערובה.
ספטמבר השחור הוקם לאחר אירועי 1970 בירדן, וביקש לנקום בישראל ובירדן באמצעות פעולות טרור מתוקשרות. חטיפות מטוסים היו אז כלי מקובל מבחינת הטרוריסטים. השיא הגיע ב-1970, כאשר מחבלים חטפו ארבעה מטוסים מערביים והשמידו אותם בירדן. בסבנה, החוטפים איימו על הנוסעים, שהוחזקו בתנאים קשים בתא הנוסעים. הם דרשו מלוי הטייס להנחית את המטוס בלוד. עם הנחיתה, הציבו אולטימטום: שחרור 315 אסירים פלסטיניים, או פיצוץ המטוס. המתח בלוד גבר, כשנציגי הצלב האדום ניהלו משא ומתן. הנוסעים, שחששו לחייהם, התפללו.
הפעולה הסתיימה תוך 90 שניות
בירושלים, הממשלה בראשות גולדה מאיר התכנסה בדחיפות. המודיעין הישראלי זיהה את ספטמבר השחור כאיום חדש, וצה"ל הפעיל את סיירת מטכ"ל, יחידת העילית שלו. בפיקודו של אהוד ברק, ובהשתתפות לוחמים כמו בנימין נתניהו, דני יתום ומוקי בצר, גובשה תוכנית "איזוטופ". ההכנות, שהחלו שנה וחצי קודם בעקבות גל חטיפות, כללו תרגילי חילוץ במטוסים דומים. היחידה השתמשה באקדחי ברטה 22, שהותאמו ללחימה בתוך מטוס. מפקדי היחידה תכננו פעולות הונאה, כמו גרירת מטוס TWA והבאת משאיות צבאיות, כדי להטעות את החוטפים.
ב-9 במאי, בשעה 16:00, התקרבו 16 לוחמים למטוס. הם היו מחופשים לטכנאים בסרבלים לבנים. ה"טכנאים" פרצו דרך פתחי החירום, חיסלו את שני החוטפים הגברים, לכדו את החוטפות, ושחררו את הנוסעים בני הערובה. הפעולה הסתיימה תוך 90 שניות. לצערנו, נוסעת אחת, מרים הולצברג-אנדרסן, נפצעה קשה ומתה מפצעיה.
שבחים נרחבים במערב
מבצע איזוטופ היה נקודת מפנה במאבק העולמי נגד טרור. הוא הוכיח כי חטיפות מטוסים אינן חסינות, וחיזק את מעמדה של ישראל כמובילה בהתמודדות עם טרור. התמונות הדרמטיות של הלוחמים בסרבלים הלבנים, שצולמו על ידי עיתונאים, הפכו לסמל.
המבצע זכה לשבחים נרחבים במערב. ב-"Times" דווח ב-10 במאי 1972: "פעולת החילוץ הישראלית בנמל התעופה לוד הוכיחה כי ניתן להתמודד עם טרור אווירי באמצעות תכנון מדויק ואומץ. זו מכה משמעותית לארגונים כמו ספטמבר השחור, והיא ראויה לשבח". ארצות הברית ובריטניה הדגישו את המקצועיות של צה"ל, והטייס לוי זכה להערכה על תרומתו. ממשלת בלגיה הביעה הקלה על שחרור הנוסעים, בעוד התקשורת האירופית שיבחה את התגובה המהירה. לעומת זאת, ארגונים פלסטיניים גינו את הפעולה, וכלי תקשורת ערביים תיארו אותה, כרגיל, כדיכוי של המאבק הפלסטיני.
שחרור מטוס סבנה על ידי סיירת מטכ"ל. צפו:
צה"ל אינו מקבל את החופש לפעול בנחרצות הדרושה
למעלה מ-50 שנה חלפו מאז מבצע איזוטופ, אך נדמה כי אפשר ללמוד ממנו גם היום. ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלי חמאס תקפו את דרום ישראל, רצחו למעלה מ-1,200 אזרחים וחטפו מאות, התחדד שוב הצורך במאבק נחוש ובלתי מתפשר בטרור. חמאס פועל מאז האירוע כאילו חטף מטוס. אך הפעם, במקום לפעול בנחישות ובמהירות כפי שנעשה אז במשך 90 שניות מוחצות, נראה כי הדרג המדיני מתמהמה, וצה"ל אינו מקבל את החופש לפעול בנחרצות הדרושה.
מתן עזה לאבו מאזן אינו מהווה את השמדת הטרור, אלא את ניצחון הטרור
מעבר להקבלה המתבקשת בין איזוטופ לפעולות הטרור בימינו, לא ניתן להתעלם מהקשר ההיסטורי בין ארגון ספטמבר השחור לבין הנהגת הרשות הפלסטינית כיום. בשנות ה-70, כאשר פעל ארגון הטרור כזרוע חשאית של פת"ח, עמד מחמוד עבאס (אבו מאזן) כדמות בכירה בארגון. אף כי מעורבותו הישירה בפעולות טרור שנויה במחלוקת, לפי מידע שפרסמה ממשלת ישראל, עבאס נקשר למימון פעולות הארגון, כולל מבצעי חטיפה ופיגועים.
רק ארבעה חודשים לאחר מבצע השחרור, התרחש טבח הספורטאים במינכן – פעולה נוספת של ספטמבר השחור שהסתיימה ברצח 11 ישראלים. מוחמד עודה, מתכנן הטבח, טען בספרו כי עבאס היה בין היחידים ששמעו על התוכנית מראש ואף דאג למימון הפעולה. הקשר של אבו מאזן לטרור ולהכחשת שואה הוכח במהלך השנים פעם אחר פעם. למרות זאת, בישראל עדיין עולה המחשבה להפקיד בידיו את השליטה בעזה ביום שאחרי. מתן עזה לאבו מאזן אינו מהווה את השמדת הטרור, אלא את ניצחון הטרור.
