בעיצומה של ישיבת ממשלה שנערכה הלילה (בין חמישי לשישי) הוחלט פה אחד להביא לפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. ההחלטה התקבלה לאחר תקופה של מתיחות ממושכת בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסביר את המהלך בכך ש"נדרש אמון מוחלט בין ראש הממשלה לראש השב"כ".
נתניהו אמר בישיבה: "מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון". עוד הוסיף כי "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
בר: "הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש"
רונן בר עצמו בחר שלא להתייצב לישיבה, ובמקום זאת שלח מכתב בו טען כי מדובר ב"הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש", שלדבריו טבול ב"שיקולים זרים ובניגוד עניינים חמור". עוד ציין כי במהלך כהונתו הקפיד לפעול בתיאום עם משרד ראש הממשלה, ואף קיבל הנחיה מראש הממשלה להימנע ממפגשים עם שרים.
השר גדעון סער הסביר את תמיכתו בפיטורים על רקע תחושת אחריות למחדל 7 באוקטובר. סער ציין כי "כל בכירי מערכת הביטחון האחרים סיימו את תפקידם – גם ראש השב"כ צריך לשאת באחריות".
האופוזיציה בדרך לבג"ץ
בעקבות ההחלטה הודיע ראש האופוזיציה יאיר לפיד כי סיעות האופוזיציה יעתרו לבג"ץ נגד פיטוריו של בר. לדבריו, "פיטוריו נועדו לעצור את חקירת 'קטארגייט'". גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התנגד למהלך וכינה אותו "אות קין על כל אחד משרי הממשלה".
בנוסף, ביוזמת 'מכונת האמת' הוגשה עתירה עצמאית לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטה ולהוציא צווי ביניים, תוך דרישה לדיון דחוף.
הרקע למתיחות
היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ ידעו מתיחות גוברת מאז פרוץ המלחמה. רונן בר קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית מספר פעמים, ופרסום תחקיר פנימי בשב"כ שהתמקד בהחלטות הדרג המדיני החריף את הפער.
מוקד נוסף למשבר היה התבטאותו של ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן, שהזהיר כי בר עלול לחשוף מידע אם יופעל עליו לחץ. לפי גורמים בממשלה, ההחלטה נועדה להביא יציבות למערכת הביטחון. ראש השב"כ לשעבר השר דיכטר אמר בדיון הלילי: "במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר".
עיקרי הדברים במכתבו של ראש השב"כ
בעקבות הצהרת ראש הממשלה על חוסר אמון ממושך בו שלח בר מכתב לשרים שבו טען כי לא ניתנה לו האפשרות להשיב בצורה מסודרת לטענות, והוא לא קיבל דוגמאות או הסברים מראש הממשלה.
בר התייחס במכתבו לפרשת "קטארגייט", במסגרתה נבדקת לכאורה מעורבות של גורמים מקטאר בלשכת נתניהו. הוא רמז כי הדחתו נועדה לשבש את חקירת הפרשה. עוד טען כי מאז פרוץ המלחמה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בינו לבין נתניהו, וכי ההחלטה נובעת ממניעים פוליטיים ולא מקצועיים.
בר הוסיף והדגיש את מחויבותו להשבת החטופים ואת פעולתו היזומה בנוגע לעסקת השחרור הקודמת. הוא טען כי ייתכן שחוסר האמון נובע דווקא מתפיסתו העצמאית והמקצועית בניהול המשא ומתן, ולא בשל כשל מקצועי.
סיום התפקיד עד ה-20 באפריל
במקביל, היועצת המשפטית לממשלה הביעה הסתייגות מהליך הפיטורים, והבהירה כי יש לקבל קודם לכן את המלצת ועדת גרוניס. לפי ההחלטה שפורסמה, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל, אלא אם יימצא לו מחליף קודם לכן.
