רוז ג'ירון בת ה-113 הלכה לעולמה במהלך הלילה האחרון (בין שני לשלישי). ג'ירון הוכרה משכבר כניצולת השואה המבוגרת ביותר בעולם, וכסמל לניצחון היהודי על הנאצים עם הצלחתה להקים משפחות ועסקים כלכליים בחיים החדשים שייצרה בארה"ב לאחר המלחמה. "הרבה אנשים הרגישו כאילו היא הסבתא של כולם", ספדה לה בתה.
בין מלחמות העולם
ג'ירון נולדה בפולין, אז חלק מהאימפריה הרוסית, בשנת 1912 – עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1938 נישאה לראשונה ליהודי גרמני בשם יוליוס מנהיים, והיא עברה להתגורר עמו בברסלאו שבגרמניה (כיום ורצלאב שבפולין). בעודה בהריון עם בתה הבכורה, התחוללו אירועי 'ליל הבדולח', ובמהרה נלקח בעלה למחנה הריכוז בוכנוואלד. ב-1941, בעוד גלגלי 'הפתרון הסופי' מתחילים לנוע, הצליחה רוז לברוח עם בתה לשנגחאי שבסין, אז תחת כיבוש יפני.
את יתר שנות המלחמה העבירו רוז ומשפחתה בגטו היהודי בשנגחאי, אליו הצליחו לברוח כמה אלפי יהודים אירופאים, ולאחר מכן הצליחה לעבור לארה"ב – תחילה בחוף המערבי ובהמשך בניו-יורק, שם הקימה חנות סריגה. רוז נישאה בפעם השנייה ב-1968 בשנות ה-60, וביקרה שוב בערי ילדותה שבאירופה לאחר נפילת מסך הברזל בשנות ה-90. בהמשך עברה לבית אבות בלונג איילנד, שם התגוררה עד לפטירתה.
הסוד – שוקולד מריר
רוז תמיד האמינה כי הישרדותה ארוכת השנים, שהפכו אותה לאחד האנשים המבוגרים ביותר בעולם כולו, מהווים "שרברוב אף כלפי היטלר" בניצחון יהודי סופי. כשחגגה יום הולדת בחודש שעבר, שיתפה רוז את קרוביה בסוד אריכות הימים שלה: "לחיות כל יום עם מטרה, לגדל ילדים מדהימים ולאכול הרבה שוקולד מריר".
