היום ב-1891 רשם תומאס אדיסון פטנט על מצלמת הקולנוע והמקרן.
באמצע המאה ה-19 החל להתפתח רעיון ה'קולנוע', לאחר שצלמים הבחינו כי הרצת תמונות בקצב מהיר יותר מתפיסת העין יכולה להעניק לאדם אשליה של תנועה וצפייה בפעולה. עד מהרה נוצרו סרטי צילום ומכשירי הנעה, שדרכם יכלו החוזים להינות מהסרטונים הראשונים בהיסטוריה. אך בשנות ה-90 של המאה נכנס לתמונה תומאס אדיסון, 'הקוסם ממלאנו פארק' והממציא הידוע של נורת החשמל, והפך את הקולנוע לאומנות של ממש, ע"י פתיחתו להמונים באמצעות תיעוש: אדיסון המציא את מצלמת הקולנוע, שהתמחתה בצילום רצף ארוך ומהיר של תמונות לאורך זמן ממושך, והמציא מקרן פרקטי יותר לשימוש מהאמצעים שהיו לפני כן. אדיסון סבר שהקולנוע מתאים לצפיית בודדים, ולכן יצר קונספט של 'תאי צפייה' קטנים בהם יכלו אינדיווידואלים לראות סרטים בזה אחר זה; אך כבר שנה לאחר מכן יצרו האחים לומייר סרט אותו הציגו לקהל גדול, ובכך הניחו את התשתית לבתי קולנוע. עד מהרה התמסד הקולנוע, עם צלמים, מפיקים, במאים, שחקנים ומעבדים, והפך לאחת האומנויות הנפוצות ביותר בעולם המודרני.
מקור תמונה – ויקיפדיה
