"חשבתי שאני עומד למות": העדות המצמררת של שורד השבי איתן מור

שורד השבי איתן מור שיתף במאהל "הזיכרון והגבורה" בשדרות את סיפורו מ-738 ימי השבי בעזה: "חשבתי שהיום בו אצא יהיה היום השמח בחיי - אבל הוא לא היה כמו שתיכננתי"

שורד השבי איתן מור בוועידה | צילום: ועידת החינוך הלאומית

שורד השבי איתן מור שיתף היום (ה') את סיפורו האישי במאהל "הזיכרון והגבורה" בשדרות.

"חשבתי שאני הולך למות"

שורד השבי נתן את עדותו במסגרת מיזם "שבוע הזיכרון והגבורה". מאות תושבים ומבקרים באו לשמוע את סיפורו האישי כחטוף במשך 738 ימים בשבי חמאס.

בעדותו סיפר מור על הרגעים בהם נחטף לרצועה על ידי מחבלי החמאס: "התחילו לפוצץ אותי מכות, התחילו לחתוך לי את הגב. חשבתי שאני הולך למות", סיפר. "העזתים הם אכזריים. ראיתי ילד קטן פשוט אכזרי. למי שחשב שיש שם חפים מפשע – אז אין. הכל מתחיל בחינוך שלהם והעיר הזו מתוכנתת כדי לפגוע בנו. אנחנו לאט לאט משתקמים מהמלחמות והם לא. הם בונים את עצמם מחדש וקמים בבוקר במחשבה איך נפגע ביהודים פעם נוספת".

"שנתיים חסמנו את הרגש"

מור תיאר את המניפולציות של שוביו בימים לפני ששוחרר מהשבי: "הייתי בהלם כשיצאנו כי לא האמנתי", ציין. לדבריו, סיפרו להם שיש משא ומתן – אבל הם לא האמינו להם.

"העלו אותנו מהמנהרה, ראיתי את זיו ועומרי, העלו אותנו לאותה דירה פיטמו אותנו באוכל. הביאו לנו שווארמה ושתייה, אין לי מושג מאיפה היה להם שווארמה להביא לנו. הביאו לנו פיצוחים ושוקולדים. אכלנו כמו חזירים, פשוט אכלנו מלא", שיתף.

"חשבתי שהיום בו אצא יהיה היום השמח בחיי, אבל הוא לא היה כמו שתיכננתי, כי שנתיים חסמנו את הרגש", הסביר מור ותיאר את ההישרדות בשבי: "זה היה נחוץ, כי במנהרה, אם היינו חושבים על המשפחה לא היינו מצליחים להתמודד. אז עדיף לא לחשוב על המשפחה, על החברים, על הכלבה, אלא להתרכז ברגע".

שבוע זיכרון וגבורה

דבריו של מור נאמרו כחלק ממיזם ארצי רחב של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, הרשות לזהות לאומית יהודית, ארגון "זהות" והחברה למתנ"סים. המיזם, הכולל כ-90 מתחמי "זיכרון וגבורה" מאילת ועד קריית שמונה, ומבקש להפוך את יום הזיכרון למפגש חי וערכי עם סיפורי הלוחמים והשורדים.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות