מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (ג') דוח נוסף במסגרת דוחות המלחמה. הדוח עוסק בהליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר.
"לא ניתן לקבל את העובדה שטרם גובש פתרון ממשלתי חלופי סדור לתושבים שאינם מסוגלים לשוב לבתיהם", טען. "התקציב שגיבש משרד החינוך עבור תלמידי חבל התקומה יצר עיוותים ואינו מחולק בצורה שוויונית. התקציב לתמרוץ עובדי ההוראה מומש בפחות מ-10% ותוכניות החומש של מנהלת תקומה ומשרדי הממשלה גובשו בראשית הדרך ללא שיח מספק עם המועצות הרלוונטיות", הוסיף.
אנגלמן הצהיר כי משרד הפנים לא הוציא לפועל את תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי ועל כן התעכב מימוש התקציבים שנועדו לחיזוק הרשויות המקומיות. כמו כן, טען המבקר כי "המשרד להגנת הסביבה לא השכיל לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף לשטחים הפתוחים בחבל התקומה".
https://www.youtube.com/watch?v=YkiYYcGYqN8
המבקר מצא כי תוכנית החומש לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה יושמה באופן חלקי בלבד. בדיקה בעניין יישום תוכנית החומש בתחום החינוך שתוקצבה בתוכנית החומש ב-1.7 מיליארדי ש"ח העלתה כי קיימת מורכבות במנגנון התקצוב של סל התקומה המיועד למימון שירותים ותוכניות שתכליתם שיקום ילדי החבל והעצמתם.
עוד ציין המבקר בדו"ח כי מורכבות המנגנון מובילה להיווצרות מחלוקות רבות ואי-הבנות בסוגיות פדגוגיות ומימוניות בין כלל הגורמים המעורבים. אלה מכבידות עוד יותר על היישובים והרשויות המקומיות ומקשות על משרד החינוך בבקרה על השימוש בכספים והבטחת הגעתם ליעדם.
הקהילות בחבל תקומה
המבקר הדגיש בדו"ח כי שיקום הקהילות הוא המפתח לריפוי האזור כולו ולצמיחתו לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. "כדי לקדם את שיקום הקהילות בחבל התקומה יש צורך להחזיר את היישובים לניהול אוטונומי על מערכותיו", כתב. בחלק מהיישובים הנהגת היישוב השתנתה בשל המאורעות – חלק מחבריה עזבו את תפקידם והצטרפו חברים חדשים מתוך הקהילה ומחוצה לה, לדברי אנגלמן יש צורך בהתאמת המבנה הארגוני לשינויים אלה. אחד האתגרים המרכזיים העומדים לפני הקהילות שנפגעו הוא למנוע את התפרקותן או היחלשותן.
בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח היישובים והחבל, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות והיישובים. על פי דוח המבקר ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה בשיתוף פעולה של מינהלת תקומה עם המועצות.
עוד נכתב כי חבל התקומה, ששטחו כ-465 קמ"ר, הוא חלק ממרחב הנגב כולו, ושגשוגו תלוי ביחסי הגומלין בינו ובין מעגלי החיים הסובבים אותו. מתעורר החשש כי אם לא תחוזק מטרופולין באר שבע, הצמיחה בארץ עלולה להמשיך להתמקד במרכזה, דבר שיפגע גם בפיתוח המטרופולין ובכלל זה בחבל התקומה שלא יכול לעמוד בפני עצמו.
לצד הביקורת אנגלמן ציין לחיוב כי במהלך הביקורת ניכר היה כי "צוותי המנהלת פועלים ללא לאות ומתוך תחושת שליחות ציבורית כדי למלא את ייעודם ולסייע לתושבים שפונו מבתיהם".
שיתוף הפעולה האזורי בנגב המערבי
כדי להבטיח את שיקומו ופיתוחו של חבל התקומה באופן המיטבי תוך שהמועצות האזוריות ויישוביהן ימשיכו לשתף פעולה גם לאחר סיום משימתה של מינהלת תקומה, המליץ אנגלמן למינהלת תקומה לשתף את המועצות האזוריות בהליכי השיקום, גם אם אלה נעשים במישרין מול היישובים, כדי לשמר ולחזק את מעמדן של המועצות האזוריות. "מומלץ למינהלת תקומה לפעול להגברת שיתוף הפעולה האזורי בנגב המערבי למען החיזוק והשגשוג של האזור כולו", ציין.
בסיכום דבריו מבקר המדינה קבע כי על משרד ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה לפעול ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח זה ובכלל זה לפעול לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו.
תגובת מנהלת תקומה
לאחר פרסום הדו"ח מנהלת הודתה למבקר המדינה ולצוות הביקורת של המשרד על עבודתו, והצהירה כי תלמד את מסקנות הדו"ח וממצאיו ותשפר את הנדרש לטובת השיקום וצמיחת חבל התקומה.
