אליזבת צורקוב, הישראלית שנחטפה בעיראק והוחזקה בידי מיליציה פרו איראנית, חשפה היום (ג') לראשונה סיפור אישי מתקופת השבי. לדבריה, כבר בכלא הראשון שבו הוחזקה סמוך לבגדאד, דרשו ממנה החוטפים להכין רשימה של אתרים צבאיים, אזרחיים ואסטרטגיים בישראל, בטענה שמדובר במידע שיאפשר להם לפגוע במדינה.
העינויים שהובילו להחלטה לשרוד
צורקוב סיפרה כי סירוב לשתף פעולה היה מוביל מיד לעינויים, ולכן נאלצה לפעול תחת כפייה מוחלטת. במקום למסור מידע רגיש, היא בחרה לציין שמות של אתרים מוכרים וידועים לציבור הרחב, בהם הקריה בתל אביב, נמל חיפה, נמל אשדוד ואזור גלילות. במקביל, הקפידה שלא להזכיר מקומות שאותם הכירה מתקופת שירותה הצבאי.
"בסיסים שלא קיימים"
כדי להרחיק את החוטפים מכל מידע ממשי, הוסיפה לרשימה גם מתקנים ובסיסים מומצאים לחלוטין. בין היתר סיפרה על בסיס אימונים סודי כביכול בתוך הר חיריה ועל בסיס של פיקוד העורף מתחת לתחנה המרכזית בתל אביב. לדבריה, מדובר היה בניסיון להסיט את תשומת הלב ולמנוע פגיעה במקומות אמיתיים.
צורקוב חתמה את עדותה באמירה צינית, כשהעירה כי החוטפים כנראה לא האמינו לסיפור על הבסיס שמתחת לתחנה המרכזית. לדבריה, "לצערם של תושבי דרום תל אביב, האיראנים לא נפלו בפח והמפגע הציבורי הזה לא הופצץ".
היא לא מעניינת.