שבוע אחרי רעידת האדמה שהורגשה בישראל: שר הביטחון ישראל כ"ץ כינס היום (ב') את ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית לדיון ממוקד בהיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה ובמוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום.
השנים הקרובות יסומנו כ-"קריטיות"
בפתח הדיון הוצגה הסקירה השנתית ועקרונות העבודה לשנת 2026, לרבות הצגת רמת מוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה, וכן עיקרי התובנות בזירה האזרחית על רקע המלחמה ולאחר מבצע "עם כלביא".
בתום הדיון החליט שר הביטחון להגדיר את השנים 2026-2027 כשנות מוכנות קריטיות לרעידות אדמה, והנחה את פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית, בתיאום עם המל"ל, להציג בתוך כחודשיים תוכנית רב שנתית מתואמת עם כלל הגופים הרלוונטיים.
עוד הונחו הגורמים המקצועיים לקדם טיפול במערכות ההתרעה, לשפר את התיאום ואת מערכות השליטה והבקרה בין גופי החירום, לקדם מיגון של מתקנים אסטרטגיים, לחזק את הקשר עם הרשויות המקומיות כ"מכפילי כוח" בעיתות חירום ולהבטיח מענה ממשלתי למחוסרי קורת גג.
צעדים ראשונים לגיבוש תפיסה ממשלתית
ברקע ההחלטות, מוקדם יותר החודש פרסמה הכנסת דוח מקיף על ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה. לפי הדוח, קיימים כיום תקנים, תוכניות ומסגרות מוסדיות להתמודדות עם תרחיש של רעידת אדמה, אך היישום בפועל חלקי, קצב ההתקדמות איטי, והפערים בולטים במיוחד בפריפריה ובתחום חיזוק המבנים. לצד זאת, מצוין בדוח כי בשנים האחרונות נרשמים צעדים ראשונים לגיבוש תפיסה ממשלתית לשיקום ארוך־טווח לאחר אסון רחב־היקף.
עוד עולה מהדוח כי על פי הערכות סייסמולוגיות, רעידת אדמה חזקה מתרחשת בישראל בממוצע אחת ל-80 עד 100 שנה. רעידת האדמה החזקה האחרונה התרחשה בשנת 1927, ומאז חלפו כמעט מאה שנים – נתון שמחדד את ההערכה כי מדובר באירוע צפוי בזמן, ולא בתרחיש תאורטי.
הדוח מפנה גם לניסיון בינלאומי ומדגיש את חשיבות ההיערכות המוקדמת. לפי הנתונים, היערכות כזו מצילה חיים ומפחיתה נזקים. כך למשל, ברעידות האדמה שהתרחשו בפברואר 2023 בטורקיה ובסוריה נהרגו כ־59 אלף בני אדם, בין היתר כתוצאה מקריסת מבנים ותשתיות.
