במסגרת פרויקט "אלבום לנופל": עיריית חיפה קיימה השבוע טקס מרגש במסגרתו הוענקו 24 אלבומי הנצחה אישיים למשפחות שכולות חיפאיות.
תהליך חינוכי-ערכי
פרויקט "אלבום לנופל" הוא תהליך חינוכי-ערכי ייחודי שנמשך חודשים רבים, היוצר מפגש מרגש ומחבר בין תלמידים, סטודנטים ובני משפחות שכולות.
במהלך הפרויקט אספו בני הנוער חומרים אישיים, סיפורי חיים ותמונות, ויצרו אלבומי זיכרון שמעניקים קול וזיכרון ייחודי לכל נופל ונופלת. השנה, לראשונה, נכללו גם משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמת "חרבות ברזל".
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
- בשורות משמחות: יובל בן ה-4 שנעדר כבר יומיים – אותר בריא ושלם
הטקס, שנערך זו השנה ה־14, התקיים בנוכחות מייסד התוכנית ד"ר אדיר זלצר; יו"ר סניף חיפה של ארגון "יד לבנים" יהודה פרחי; ראש מינהל חינוך תרבות וספורט בעיריית חיפה אילנה טרוק; נציגי משרד החינוך; אנשי אקדמיה; תלמידים וסטודנטים.

חיבור בין דורות ובין לבבות
ד"ר אדיר זלצר, מייסד תוכנית "אלבום לנופל", סיפר בטקס כי החזון שעמד לנגד עיניו עם הקמתה לפני יותר מעשור היה ליצור תהליך חינוכי ערכי, שבו בני הנוער מתחברים לסיפוריהם האישיים של הנופלים דרך מפגש בלתי אמצעי עם המשפחות השכולות. לדבריו, המפגש מעניק לנופלים קול וזיכרון חי באמצעות כתיבה ויצירה. האלבומים האישיים שנוצרו נמסרים למשפחות במפגשים מרגשים, מלאי כבוד, הערכה ושותפות.
"דווקא בימים אלו, בהם תחושת השבר בחברה הישראלית גוברת, נדרשת תקווה – והיא נוצרת מתוך עשייה חינוכית ערכית שמחברת בין דורות ובין לבבות", הדגיש זלצר.
"נבטיח שהזיכרון לא יישאר דומם"
ראש מינהל חינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה אילנה טרוק, בירכה על האירוע והוסיפה: "חינוך להנצחה איננו רק אקט של זיכרון, אלא משימה חינוכית מהותית המובילה לעיצוב זהות, מעורבות אזרחית וחיבור ערכי לעבר, להווה ולעתיד".
"הפרויקט מחבר את הנוער והסטודנטים למורשתנו ומטמיע בהם ערכים של אחריות, שייכות ונתינה. זוהי הדרך שלנו – דרך החינוך – להבטיח שהזיכרון לא יישאר דומם, אלא ימשיך להאיר את דרכם של הדורות הבאים", הדגישה טרוק.
