חיל האוויר תקף אחר הצהריים (א') בתימן ובצנעא בפרט מטרות טרור של ארגון הטרור החות'י. בתיעודים שהפיץ דובר צה"ל, ניתן היה לראות את המטוסים חמושים בפצצות עם ערכת הנחייה "ברד כבד". עשרות תיעודים יצאו במלחמה של מטוסי חיל האוויר חמושים בפצצות הללו, שפגעו מעזה ועד טהראן – ועכשיו מצטרפת גם תימן.
הכל מתחיל בשנות ה-90
ה-JDAM (Joint Direct Attack Munition) נולדה בעקבות לקחי מלחמת המפרץ, כשחיל האוויר האמריקני הבין שפצצות מונחות לייזר אמנם מדויקות – אך תלויות לחלוטין בתנאי ראות. בעננים, עשן, גשם או אבק – הפצצות איבדו את נעילת הלייזר, ולא ניתן היה לשחררן מגובה רב.
ב-1992 הוחלט על פיתוח חימוש מונחה שישמור על דיוק גם בתנאים קשים. הרעיון המרכזי: לשלב בין מערכת ניווט אינרציאלית (INS) לבין מערכת ניווט לווייני (GPS) בתוך ערכת הנחיה פשוטה, שתתחבר לפצצות קיימות.
בתחילת הדרך לא היה ברור אם הרעיון ישים – מספר לווייני ה-GPS היה מצומצם, והדיוק הנדרש לא נבחן מעולם בנשק קרבי. חיל האוויר האמריקני הקים תוכנית ניסוי מהירה בשם OCD – Operational Concept Demonstration. במסגרתה שולבה ערכת INS/GPS בפצצה קיימת מדגם GBU-15.
ב-10 בפברואר 1993, שיגר מטוס F-16 את הפצצה לעבר מטרה ממרחק של 27 ק"מ – והשיג פגיעה ישירה. חמישה ניסויים נוספים בוצעו בתנאי מזג אוויר שונים, והצליחו. סטיית התקן הממוצעת שנמדדה: 11 מטרים – כשסטיית התקן של פצצות מונחות לייזר יכל להגיע לעשרות מטרים.
העלויות נחתכו בבת אחת
העלות הראשונית של הערכה נקבעה ל-40,000 דולר, אך לאחר מכרזים ירדה ל-18,000 דולר ליחידה – לא כולל גוף הפצצה. העלות הכוללת: כ-30,000 דולר. לצורך השוואה, טיל טומהוק באותה תקופה עלה כ-730,000 דולר.
ומאז – כוכב עולה
השימוש המבצעי הראשון ב-JDAM היה בשנת 1999, במהלך מלחמת קוסובו. פצצות ברד כבד הוטלו ופגעו בבונקרים תת קרקעיים, טורי טנקים מוסווים ואתרי מכ"ם – גם בתנאי מזג אוויר קשים, ובמקום שבו פצצות מונחות לייזר כשלו.
מאז הפך הברד כבד לאחד מאמצעי התקיפה הסטנדרטיים של חילות האוויר במערב. באוקראינה, מטוסי סוחוי של חיל האוויר האוקראיני הטילו אותן לעבר מפקדות ומרכזי פיקוד רוסים, אך לא פעם ספגו שיבושי GPS שגרמו להחטאות.
ובישראל – הפצצה שחיסלה את נסראללה ומוחמד דף
ישראל הייתה מהראשונות שאימצו את ערכת ההנחיה "ברד כבד", והפכה אותה לאבן יסוד בתקיפות מדויקות בלב שטח בנוי. הכבדים שימשו בין היתר בתקיפות שבמהלכן חוסלו חסן נסראללה בביירות ומוחמד דף בעזה, וכן באלפי תקיפות נוספות בלבנון, בעזה, בסוריה ובאיראן.
על פי פרסום בכתבתו של "הקברניט" (ניצן סדן) בכלכליסט, בצה"ל למדו לנצל את זווית הגישה של הפצצה כדי לא רק לפגוע בבניין הנכון – אלא גם בחדר הנכון, וכך לחסל מחבלים מבלי לפגוע בשכנים. בפיתוח ושימוש ישראלי נכון, השיגו אחוזי פגיעה גבוהים אף מאלו של חיל האוויר האמריקני, תוך הפעלת פחות חימוש בכל גיחה.
