בינואר בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת המפרץ. בשמי ערב הסעודית הופיע טיל עיראקי שעשה את דרכו לעבר בסיס אמריקני. דקות אחר כך, טיל פטריוט יצא ליירט אותו – ונכשל.
28 חיילים אמריקאים נהרגו באותו ערב. והטכנולוגיה שהובטחה שתציל את המערב – נכשלה במשימה. ובמלחמה שתבוא לאחריה? תיכשל שוב. אבל הכישלון ההוא היה רק ההתחלה של מהפכת יירוט. היום, הפטריוט פועל כנגד מטוסי קרב רוסים במרחק של מאות קילומטרים. והמערכת הכי מושמצת במלחמות המפרץ – הפכה לגאוות התעשייה האמריקנית.
רצף של כשלים
במהלך מלחמת המפרץ השנייה, מערכת הפטריוט התמודדה עם אחת מנקודות הכשל הקריטיות בתולדותיה – זיהוי שגוי של מטוסי קרב של בעלות ברית, כאיומים נגדה.
ב־23 במרץ 2003, מטוס טורנדו GR4 בריטי שהמריא מטייסת 9 הופל על ידי טיל פטריוט לאחר שזוהה בטעות כמטרה עוינת. שני אנשי הצוות נהרגו. יום לאחר מכן, מטוס F-16 אמריקאי כמעט הופל בנסיבות דומות, אך הגיב בירי טיל נגד סוללות נ"מ, ופגע בפטריוט.
פחות משבועיים אחר כך, מטוס F/A-18 של הצי האמריקאי הופל גם הוא, והטייס נהרג. תחקירים חשפו כשלים בזיהוי של המכ"ם ובשיקול הדעת של המערכת, שפעלה באוטומציה כמעט מלאה. המקרים עוררו ביקורת חריפה על רמת האמינות של הפטריוט ועל הסיכון שהיא עלולה להוות – לא רק לאויבים, אלא גם לכוחות שהיא נועדה להגן עליהם.
ואז הגיעה המהפכה
במקביל לכשלונות בשטח, חברת רייתאון ושותפותיה שדרגו את המערכת בהתאם לתקלות שצצו. גרסת PAC-2 שיפרה את היירוטים נגד טילים בליסטיים, אך המהפכה האמיתית הייתה ה-PAC-3 – טיל קטן יותר, עם מכ"ם משלו, שלא מתפוצץ ליד המטרה, אלא פוגע בה ישירות.
איך לא – המערכת עשתה שמות בשירות ישראל
מערכת הפטריוט נכנסה לשירות בישראל בתחילת שנות ה־90.
השימוש המבצעי הראשון התרחש רק שני עשוריים לאחר מכן. במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, כשהמערכת יירטה שני כטב״מים ששיגר ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה.
בהמשך אותו קיץ, שוגר טיל פטריוט לעבר מטוס סורי מסוג סוחוי Su-24 שחדר אל המרחב האווירי ברמת הגולן – והפיל אותו. זאת הייתה ההפלה הראשונה של מטוס אויב אי פעם על ידי המערכת, וישראל זאת שסימנה את ההפלה הראשונה. היא הפילה גם מטוס סורי נוסף ב־2018, הפעם מסוג Su-22, שניסה לחדור שוב למרחב האווירי הישראלי, וסיים את דרכו בקרקע.
וגם באוקראינה – המערכת רושמת הצלחה
לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בפבואר 2022, ארה״ב, גרמניה והולנד שלחו לאוקראינה סוללות יירוט, כולל מערכות PAC-3 מהדור החדש, לצד הדרכה ולוגיסטיקה אמריקאית שוטפת.
במאי 2023, לראשונה בהיסטוריה, פטריוט אוקראיני יירט טיל רוסי שנטען להיות "היפר־סוני" מדגם Kh-47M2 קינז'אל . נשק שהוגדר עד אז כ"בלתי ניתן ליירוט".
כשבועיים לאחר מכן, ב־13 במאי, האוקראינים שוב הדהימו את העולם: לפי תיעודים ודיווחים שיצאו מהמדינה, הם הפילו לפחות חמישה כלי טיס רוסיים מעל מחוז בריאנסק, ובמרחק של כמעט 100 קילומטרים מהחזית. מרחק שנחשב עצום למערכת שמיועדת להגנה מקומית. בין המטרות שהופלו: שני מטוסי קרב מדגם Su-34 ו־Su-35, וכן שלושה מסוקים מדגם Mi-8.
אך המערכת "בדרכה החוצה"
למרות ההצלחות האחרונות, הפטריוט לא יישאר לנצח.
בצה"ל כבר פרשה המערכת לגמלאות, והוחלפה במערכות יירוט מתקדמות יותר כמו קלע דוד וכיפת ברזל. גם בארה"ב, מערכת הפטריוט עוברת תהליך הדרגתי של מיזוג לתוך מערך ההגנה האווירית החדש שנקרא "IBCS". מערך שמאחד את כל מערכות היירוט, המכ"מים והשליטה תחת פלטפורמה דיגיטלית אחת.
