ב-16 באוגוסט 1966, לפני 59 שנים, נכנס לשמי ישראל מיג 21 עיראקי. אבל בשונה ממה שעולה לראש, הפעם לא נפתחה אש. הטייסים שהוזנקו – רן פקר ושמואל שפר, ליוו אותו לנחיתה בבסיס חצור. כך הושלם מבצע "יהלום", מהמבריקים בתולדות המוסד, שהנחית בישראל את מטוס הקרב הסובייטי המתקדם ביותר לאותה תקופה – מספר זנב 007.
מה זה בכלל מיג 21?
המיג 21 היה מטוס הקרב הסובייטי המתקדם ביותר בשנות ה-60. מדובר במטוס קל ועל קולי בעל כנף דלתא, שתוכנן לשלב יכולות יירוט ותקיפה – מהלך פורץ דרך אז בברית המועצות. המבנה האווירודינמי והמבער האחורי אפשרו לו להגיע למהירות של מאך 2 למרות מנוע חלש יחסית, והעמיד אותו בשורה אחת עם הסטארפייטר האמריקני והמיראז' הצרפתי.
יותר מ-60 מדינות רכשו את המטוס, שהפך לדגם הקרב הנפוץ ביותר בעולם בעשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה.
הטייס הנוצרי
מוניר רדפא היה טייס קרב עיראקי בדרגת סרן, בן לעדה הנוצרית, ששירת כטייס מיג 21 בחיל האוויר העיראקי ושימש כסגן מפקד טייסת. על אף הישגיו, קידומו נעצר בשל דתו.
רדפא ביקש להימלט מהשלטון בעיראק, בין היתר עקב רגשות אשמה מהשתתפותו במשימות הפצצה על אזרחים כורדים בצפון המדינה. בסדרת מגעים חשאיים עם "המוסד", הציע לערוק לישראל עם מטוסו בתמורה לסיוע בהברחת משפחתו למדינה מערבית ולתשלום כספי. למטוס המיג שאיתו ערק היה מספר זנב 007 – צירוף ספרות שנודע בדיעבד כפרט סמלִי, בשל הקשרו לסוכן הבדיוני ג'יימס בונד.
ויצמן ביקש מיג – וקיבל מיג
מבצע יהלום נולד בפגישה בין מפקד חיל האוויר עזר ויצמן וראש המוסד מאיר עמית. ויצמן ביקש מיג 21 – ועמית השיג.
ב-9 באוגוסט 1966 העביר מוניר רדפא מסר מוצפן למוסד ובו הודיע כי הוא מוכן לבצע את העריקה. האות לחציית הגבול ניתן לו באמצעות שידורי קול ישראל בערבית. ב-14 באוגוסט המריא מבסיסו עם מטוס המיג 21, אך חזר עקב תקלה טכנית. יומיים לאחר מכן המריא שוב, ובתוך כשעה חצה למרחב האווירי של ישראל.
מפקד טייסת 119 רן פקר וסגנו שמואל שפר הוזנקו לעברו מתל נוף – מבלי לדעת שמדובר בטייס ידידותי. כשהבחינו במיג בגובה 20 אלף רגל מדרום לאשדוד, קיבלו הוראה ללוות אותו מבלי לירות. המטוס נחת בשלום בבסיס חצור.
לציבור נמסר סיפור כיסוי שלפיו רדפא ערק על דעת עצמו. במסיבת עיתונאים טען כי מאס בהפצצות על כורדים בצפון עיראק, והציג מכתב שתוכנן מראש על ידי אנשי המוסד.
מוניר רדפא – איש צללים
רדפא חזר שוב ושוב על קו העלילה שהוכתב לו – אך התקשה להשתלב בישראל. הוא עבר עם משפחתו למדינה באירופה ונפטר מדום לב ב-1998. תא"ל שייקה ברקת, שהיה מעורב ישירות בגיוסו וטס עמו, סיפר כי אף שהעריקה הצליחה, רדפא מעולם לא מצא מנוחה. "מי שבוגד במולדתו – גם אם מסיבות מוסריות – לא מוצא שקט".
המיג העיראקי והאמברגו האמריקני
רדפא הגיע לישראל עם חוברת הדרכה של המיג 21, וסייע לצוותים הטכניים בהבנת תפעולו ותחזוקתו, למרות המחסור המוחלט בציוד תומך למטוס סובייטי. טייס הניסוי דני שפירא היה הראשון להטיס את המטוס, ובהמשך נערכה סדרת קרבות אוויר, שבהם התמודדו מול המיג בכירי טייסי החיל – בהם הרצל בודינגר, רן פקר ואשר שניר, כשכל אחד מהם טס במטוס שונה.
האימונים איפשרו לחיל האוויר ללמוד מקרוב את מגבלותיו של המיג, בהן כושר תמרון ירוד במהירות גבוהה ושדה ראייה מוגבל מתוך התא. מידע זה התברר כחיוני כשנה לאחר מכן, בקרבות האוויר של מלחמת ששת הימים.
המטוס נצבע באדום ולבן כדי שייזוהה בקלות באוויר, והמשיך לשרת את החיל לצורכי אימונים, סימולציות והדגמות. לפרק זמן קצר נחשב גם למבצעי, וחומש בטילי אוויר אוויר במטרה ליירט מטוסי צילום מצריים – אם כי בפועל לא הוזנק מעולם. עצם הצלחת החיל לשמור על מטוס סובייטי במצב טיסה שוטף, ללא תשתית טכנית תואמת, נחשב להישג טכנולוגי.
בשנת 1968 נמסר המטוס לארצות הברית, שם נבחן במשך שלושה חודשים בבסיס הניסויים הסודי "Area 51". ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי סיפר לימים כי ללכידת המיג היה משקל לא מבוטל בשיקולי הממשל האמריקאי להסיר את האמברגו על אספקת נשק לישראל – החלטה אסטרטגית ששינתה את יחסי וושינגטון-ירושלים עד היום.
