מטבע ברונזה שהוטבע על ידי יהודים בירושלים בשנה האחרונה שלפני חורבן בית המקדש השני, נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות.
על המטבע הנדיר, שהתגלה בסמוך לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית, מצפון לעיר דוד, מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "לגאולת ציון" – המבטאות את משאלת ליבם של יהודי ירושלים בשלהי המרד הגדול נגד הרומאים.

דרישת שלום מהמורדים היהודים
אסתר ראקוב-מלט, ארכיאולוגית ברשות העתיקות סיפרה על הגילוי "חשבנו שאולי מדובר במטבע נדיר. חיכינו בדריכות מספר ימים עד שהוא חזר מניקוי, והסתבר שמדובר בדרישת שלום מהמורדים היהודים בשנת ארבע למרד הגדול".
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
מטבע נדיר במיוחד
לדברי יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות של רשות העתיקות, "המטבע עשוי ברונזה ומצב השתמרותו טוב למדי. בצד הפנים שלו ניתן לראות דגם של גביע, ומסביבו כתובת בכתב עברי קדום: 'לגאלת ציון'. בגב המטבע לולב, ולצידו שני אתרוגים עם הכתובת: 'שנת ארבע'. כיתוב זה, מסמל את מניין השנים לפרוץ המרד, ומאפשר לנו לתארך את המטבע באופן מדויק לתקופה שבין חודש ניסן של שנת 69 לאדר של שנת 70".

יניב הסביר כי מטבעות הברונזה של 'שנת ארבע' שונים מהמטבעות שקדמו להם; גודלם ומשקלם גדל משמעותית והכתובת 'חרות ציון', אשר הופיעה עד כה, הוחלפה בכתובת חדשה – 'לגאולת ציון.
במחקר מקובלת הסברה שמטבעות 'שנה ארבע למרד הגדול' נטבעו בירושלים בהנהגתו של שמעון בר גיורא, שהיה מהמפקדים הבולטים בשנה האחרונה של המרד. מטבעות משנה ארבע למרד הגדול נחשבים לנדירים יחסית, ורובם המוחלט התגלו בירושלים וסביבתה.
שינוי תודעתי עמוק
לדברי ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות ומחוקרי האתר מזה כ-25 שנה, "הכתובת על המטבע – "לגאלת ציון", במקום זו הקודמת – 'לחרות ציון'- מעידה על שינוי תודעתי עמוק, ואולי גם על מצבם הנואש של הכוחות המורדים כשישה חודשים ערב נפילת ירושלים, בט' באב באוגוסט של שנתת 70. נדמה, כי בשנה ארבע למרד, מצב רוחם של המורדים הנצורים בירושלים התחלף מאופוריה וציפייה לחרות, למצב רוח ירוד וייחול לגאולה. עוד ייתכן, שארבעת המינים על המטבע, שהם מסמלי חג הסוכות ומועד העלייה לרגל למקדש, נועדו לעורר בקרב המורדים רגש של גאולה וציפייה לנס ולימים טובים".

"אלפיים שנה אחרי שהוטבע המטבע, אנחנו באים ומוצאים עדות כל כך מרגשת לחורבן הגדול, ימים ספורים לפני תשעה באב, ואני חושבת שאין סמלי מזה",מסכמת ראקוב-מלט.
גם אתם יכולים לראות את המטבע העתיק
המטבע הייחודי יוצג לראשונה בסיורי המשפחות שיערכו הקיץ בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.
