איראן סיימה להיערך צבאית – אבל עדיין מהססת לסגור את הורמוז. כך עולה מדבריו של חבר הפרלמנט האיראני אסמאעיל כוסרי, מהזרם השמרני, שצוטט היום (ג') בתקשורת הממלכתית בטהראן. לדבריו, "ההיערכות הצבאית בכל הקשור למיצרי הורמוז הושלמה – אך טרם התקבלה החלטה אם לסגור את המעבר הימי".
כוסרי, חבר ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט, הוסיף: "אנחנו אלה שמחליטים מתי המיצרים פתוחים ומתי הם סגורים. כרגע הנושא בבחינה, ונוכל לבצע את זה בכל רגע שבו יוחלט". עם זאת, הוא לא פירט מה בדיוק כוללות אותן "היערכויות צבאיות".
חשיבות המיצרים והאיום האיראני
מיצרי הורמוז הם צוואר הבקבוק המרכזי של שוק הנפט העולמי: כ־20 מיליון חביות עוברות בו מדי יום שמהוות כרבע מהצריכה העולמית. רוב התנועה במיצרים מגיעה מסעודיה, עיראק, כווית, איחוד האמירויות וקטר אל מדינות אסיה ובראשן סין, יפן והודו. במילים אחרות, אין חלופה ימית למעבר הזה.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, איראן מחזיקה באזור צי של סירות תקיפה מהירות, אלפי מוקשים ימיים, ומשגרים טילים ארוכי־טווח. בתרחיש קיצוני, טהראן עשויה להפוך את המעבר הימי לבלתי עביר עד התערבות צבאית אמריקנית.
אז מה תעשה ארה״ב?
בהתאם לניתוח של אנריקו טוצ'טי, סגירת המיצרים תגרור התערבות אמריקאית צבאית כמעט ודאית.
צי ארה״ב כבר קיים תרגולים ייעודיים, ופרוס בבחריין ובאזורים נוספים במימי המפרץ. אנליסטים מעריכים שהתגובה תהיה מהירה, ושהצי האיראני עלול להימחק "תוך שעות או ימים".
לפי ההערכות, סגירה כזו תוביל לזינוק במחירי הנפט לרמות של 120-130 דולר לחבית, אך רק בטווח הקצר. המערב (וגם סין) לא יאפשרו חסימה מתמשכת. בפועל, ההשלכות על איראן עצמה חמורות לא פחות: מדובר במסלול השינוע העיקרי של הנפט שלה, וגם של סין – שותפתה הכלכלית.
