כאשר פעולה צבאית נכשלת פעם אחר פעם והצבא משלם בדם מיטב לוחמינו, כפי שאירע לצערנו לא פעם בימים האחרונים, חובה עלינו לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ דפוסי פעולה שונים, יצירתיים ותחבולניים על מנת להכריע אויב עקשן ואכזרי.
אל לנו לחשוש מפעולות אלו או לחשוש להיות אכזריים, כמאמר הפתגם: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים". יש להביא ליצירת תנאים מבצעיים, אזרחיים ופסיכולוגיים שיביאו לשחיקת כוחו הצבאי והאזרחי של חמאס, אובדן שליטה וקריסת המערכות המנהלתיות והצבאיות של הארגון – עד להכרעה או קריסה מבית.
הדרך הנכונה
אך כיצד עושים זאת? מהי הדרך הנכונה לפעול אחרי כמעט שנתיים של מלחמה? אם כן, הדרך הטובה ביותר להשגת מטרות אלו היא שימוש בטקטיקת המצור המחייבת הפעלת כוחות בסדרי גודל קטנים יותר לביצועה ומקטינה את סיכון חיי החיילים מעצם מניעת חיכוך צבאי בינם לבין מחבלי חמאס.
המצור מתבסס על שליטה מוחלטת בכל הגישה לרצועת עזה – יבשתית, ימית ואווירית – תוך יצירת לחץ רב-ממדי (צבאי, אזרחי ותודעתי) על ההנהגת חמאס שנותרה בשטח ועל אוכלוסיית הרצועה.
המטרה היא לבודד את חמאס ממקורות כוחו הלוגיסטיים, הכלכליים, התקשורתיים והבין-לאומיים, ובמקביל להרחיק את כוחו הפנימי, קרי האוכלוסייה העזתית, ובכך למנוע שתי פעולות עיקריות: שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי ושליטה על חלוקת הסיוע ההומניטרי.
את הרעיון והעקרון המרכזי הזה יש לפרוט לארבעה שלבי פעולה מעשיים:
שלב ראשון – בידוד גיאוגרפי של שלוש "חזיתות חמאס": צפון עזה, מרכז הרצועה ודרומה (ח'אן יונס–רפיח). למעשה, פעולה זו כבר בוצעה בחלקה אולם יש להרחיב את מסדרון נצרים ומורג. במרכז הרצועה בין שני הצירים המוזכרים לעיל, (אזור מחנות המרכז) יש לפתוח מסדרון נוסף שיבתר את השטח ויאפשר ניתוק בין המרחבים הללו, ומניעת יכולת חמאס לשנע אמל"ח, כוח אדם ולהעביר פקודות.
שלב שני – שינוע האוכלוסייה דרך נקזים לדרום הרצועה בין ציר פילדלפי לציר מורג והקמת אזור הומניטרי בדרום הרצועה בואכה רפיח, על פי החלטת הצבא אליו יועבר הסיוע ההומניטרי, מענה רפואי וכסות. שתי הפעולות הללו יבודדו את מחבלי החמאס בשכונות בהם התבססו ובאותם אזורים בהם מוחזקים החטופים.
שלב שלישי – מצור על האזורים הנקיים מאזרחים בהם נותרו רק המחבלים ותומכיהם. בשלב זה ינותק כל אזור לחימה מכל אמצעי סיוע. תנותק אספקת המים, לא יוכנס סיוע כמו דלק או מזון ותרופות. במקביל, מחסנים החשודים באחסנת מזון ודלק יופצצו מהאוויר או ע"י ארטילריה מדויקת.
כמו כן, על אזורים אלו תופעל פעולת ריכוך ארטילרית ותקיפות של חיל האוויר ורחפנים לכל מבנה או מתחם חשודים בעיקר בלילה אבל לא רק. הצבת צלפים בנקודות שולטות ופגיעה בכל מי שנע בשטח. פעולה זו עשויה לקחת מספר ימים.
שלב רביעי – תנועת זחילה של הצבא לתפוס, תוך סיוע באש, את פאתי האזורים בשליטת חמאס המיועדים לכיבוש והשטחים השולטים, תוך שימוש במודיעין שנאסף מהאוכלוסייה שזרמה דרומה. בשלב הזה יש להפעיל אמצעים פסיכולוגים ותודעתיים שיסייעו לשבור את רוח הלחימה של המחבלים ויובילו אותם למחשבות כניעה ומסירת החטופים לידי צה"ל.
הסיוע ההומניטרי
יצירת הלחץ על מחבלי החמאס וניתוקו מליבת כוחו, העזתים וחלוקת הסיוע ההומניטרי תיאלץ את מפקדי החמאס בשטח להערכת מצב וחישוב מסלול מחדש, כאשר בפניהם יעמדו שתי אפשרויות. הראשונה, להיכנע בשדה הקרב ולקבל את התנאים שתכפה ישראל. האפשרות השנייה, להמשיך להילחם בניסיון למשוך זמן, לגרום לכוחותינו אבדות גדולות, לערער את חוסננו הלאומי ולנסות להרחיב את השסע והפילוג בינינו, על זה בזמן שהם חותרים להפסקת אש זמנית תמורת מספר חטופים חיים.
להערכתי, לאחר מספר שבועות ללא סיוע הומניטרי וללא מים, חשמל ותקשורת בין הכוחות, שהמציאות החדשה שתיווצר תותיר בידי חמאס ברירה אחת בלבד. כאשר חמאס יהיה על סף קריסה ויאותת כי רצונו להגיע לעסקה, זה השלב בו על צה"ל יהיה להגביר את הלחץ הצבאי, ולדרג המדיני לדרוש דרישות נוספות בהסכם (כמו השבת יותר חטופים, הגליית בכירי חמאס ,פירוק מנשקו, פירוז הרצועה וכו'.
גבוי משפטי
חשוב לציין כי לדפוס פעולה כזה יש גבוי משפטי והנושא נבדק עם מומחה לדין הבינלאומי ומגובה בחוות דעת מקצועית, לכן אל לה לפצ"רית, או מי מטעמה במערכת המשפט, להתערב.
בין אם חמאס ייכנע במהירות ובין אם לאחר מספר שבועות, שיטת פעולה זו תוביל לשורת הישגים משמעותיים. קריסת מערכות הניהול האזרחי (בעיקר שליטה על חלוקת הסיוע) של חמאס, עריקות מפקדים ומחבלים, מחאה עממית או קואליציה אלטרנטיבית עם נכונות לשיתוף פעולה עם מנגנון חיצוני זמני (ישראלי/ערבי/אזרחי מקומי), והגליית בכירי חמאס יחד עם עזתים רבים שיבקשו להגר למדינות אחרות. אך ההישגים החשובים ביותר של שיטת המצור יהיו – הכרעת האויב והשבת החטופים לישראל.
אמיר נוי הוא אל"מ (מיל'), חבר פורום מפקדים ולוחמים במיל' ולשעבר מפקד תא התיאום המבצעי עם צבא ארה"ב
