גילוי התעלה מעורר התרגשות רבה בקרב חוקרים וחובבי היסטוריה כאחד. זוהי עדות פיזית חשובה לתקופה קדומה זו, ותורמת רבות להבנה מעמיקה יותר של האופן בו התנהלה ירושלים באותה תקופה. אורכה של התעלה כ-70 מטר, ועומקה כ-10 מטר. חציבתה ללא ציוד מכני מתקדם מהווה הישג טכנולוגי מרשים, ומעידה על יכולות הנדסיות מרשימות של תושבי ירושלים באותה תקופה.
התגלית התרחשה סמוך למערת חזקיהו, באזור עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו במקום, ביניהם כלי חרס וחפצים אחרים, שיערו כי התעלה קיימת מתקופתו של המלך יאשיהו.
גילוי תעלת הביצור צפוי לעורר עניין רב בקרב חוקרים והקהל הרחב כאחד. ייתכן שתוביל למחקרים ארכיאולוגיים נוספים באזור, ותסייע לגלות עוד ממצאים מרתקים מתקופת המלכים בישראל. ייתכן גם שתשמש כאתר תיירותי ייחודי, ותאפשר למבקרים לחוות מקרוב את ההיסטוריה המפוארת של ירושלים.
משמעות התגלית
התגלית של תעלת הביצור מימי המלך יאשיהו בעלת משמעות היסטורית ותרבותית רבה. היא מספקת עדות פיזית חשובה לתקופה קדומה זו, ותורמת רבות להבנה מעמיקה יותר של האופן בו התנהלה ירושלים באותה תקופה.
התעלה מעידה על יכולות הנדסיות מרשימות של תושבי ירושלים באותה תקופה, וחושפת טכנולוגיות בנייה מתקדמות שהיו בשימוש לפני למעלה מ-3,000 שנה.
גילוי התעלה צפוי להוביל למחקרים ארכיאולוגיים נוספים באזור, ולגילוי ממצאים מרתקים נוספים מתקופת המלכים בישראל. ייתכן שתשמש גם כאתר תיירותי ייחודי, ותאפשר למבקרים לחוות מקרוב את ההיסטוריה המפוארת של ירושלים.
ד"ר יפתח שלו, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפר כי "מועד החציבה של החפיר אינו ידוע. מפעלי בניה וחציבה כה משמעותיים בירושלים מתוארכים בדרך כלל לתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה (תחילת האלף ה-2 לפני הספירה). אם החפיר נחצב בתקופה הזו, הרי שהוא נועד לשמור על העיר מצפון – נקודת החולשה היחידה של שלוחת עיר דוד. אנחנו כן יודעים בביטחון שהוא שימש בתקופת בית ראשון וממלכת יהודה (המאה התשיעית לפני הספירה), אז, הוא יצר חיץ ברור בין עיר המגורים שמדרום, לעיר העליונה מצפון".
פרופ' יובל גדות, מנהל החפירה מטעם אונ' תל אביב, סיפר בהתלהבות "בעקבות התגלית הדרמטית, חזרנו לחפירות העבר של הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון, שחפרה בעיר דוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בשטח שנמצא מעט ממזרח לחניון גבעתי היום. הסתבר לנו שקניון הבחינה בכך שהסלע הטבעי משתפל לכיוון צפון, במקום בו היה דווקא צריך באופן טבעי להתרומם. היא חשבה שמדובר בעמק טבעי, אך כעת הסתבר לנו שהיא חשפה את המשכו של החפיר, החצוב כלפי מערב. חיבור שני המקטעים שנחשפו מייצר תעלה עמוקה ורחבה שנמשכת על-פני כ-70 מטרים לפחות, ממערב למזרח". עוד הוא מוסיף כי "מדובר בתגלית דרמטית שפותחת לדיון מחודש מונחים מהספרות המקראית המתייחסים לטופוגרפיה של ירושלים, כמו העופל והמילוא".
