בתקופה סוערת של התפתחויות פוליטיות ומדיניות, סיעת המחנה הממלכתי נחשבה עד כה בעיני רבים לאי של יציבות, בזכות שיתוף הפעולה בין מנהיגיה, בני גנץ וגדי איזנקוט, שניהם בעלי רקע ביטחוני עשיר והצליחו להציג חזית אחידה ולשדר תחושת שותפות, אך כעת נראה שהשקט הזה מתערער.
הפרשן הפוליטי, עמית סגל, הרחיב על כך בטורו שפורסם היום (ו') ב'ידיעות אחרונות'.
"הפנו זה לזה את הגב ללא חשש"
"בעולם הפוליטי עתיר הסכינים, סיעת המחנה הממלכתי הייתה כמו מחנה קיץ של הצופים", פתח סגל את דבריו על המפלגה שמובילים שני הרמטכ"לים.
"גנץ ואיזנקוט הביעו אותן דעות באופוזיציה ובקבינט המלחמה, לא חלקו זה על זה בפומבי, וככל הידוע גם לא בחדרים הסגורים". סגל אף הזכיר כי איזנקוט היה זה שוויתר לגנץ על הרמטכ"לות וכי גנץ היה זה שהזמין את איזנקוט למפלגה. "הם הפנו זה לזה את הגב ללא חשש", כתב.
"זה הפוליטיקאי האהוב בישראל"
סגל סבור כי השפעתו של איזנקוט כמי שמוביל ביקורת מבית על גנץ, הופכת אותו לדמות מפתח במערכת הפוליטית. "איזנקוט הוא היום הפוליטיקאי האהוד ביותר בישראל", כתב.
"פרסום בשבוע שעבר על דברים שאמר איזנקוט בישיבת הסיעה העלו את הרושם שמישהו מודאג מהפיכת חצר", כתב והמשיך "פתאום דלפו טקסטים שבהם מביע התקווה העדכנית של מחנה המרכז שמאל תמיכה בביטול הסניוריטי ובמועמדו של יריב לוין לבית המשפט העליון".
לטענתו, "למי שהדליף זאת הייתה מטרה: לצנן את ההתלהבות ממהלך ההצרחה שמדובר בו יותר ויותר", כלומר, הפרסומים האחרונים לגבי איזנקוט נובעים מחשש להחלפת גנץ.
האתגר של בני גנץ
בשבוע שעבר התקיים מפגש של ראשי המחאה בשורש ובו הם סימנו את המטרה הפוליטית הבאה שלהם: החלפת גנץ באיזנקוט כמנהיג המרכז-שמאל.
לטענת סגל, לא כל כך ברור מדוע לשיטתם איזנקוט יצליח להשיג יותר מצביעי ימין מגנץ ("בפועל, אם כבר, המצב הפוך"), אבל בכל זאת איזנקוט סומן כיו"ר המחנה הממלכתי הבא.
המהלך הפוליטי הזה אמור לאותת לגנץ שהוא כבר אינו חסין מביקורת. "על המחאה אפשר להגיד מה שכתב פעם צ'רצ'יל על טייקון העיתונות ביוורברוקף, שהיא מעולם לא תמכה במטרה שהיא גם צודקת וגם בת השגה", מדגיש סגל, "אבל לעניינו, המסר ברור. מי שאך לפני כמה חודשים הפציץ בסקרים עם קרוב לארבעים מנדטים הוא עכשיו על עשרה מנדטים ויעד למבצע חיסול".
"הבחירות נערכות עכשיו בתקשורת"
לדברי סגל האהדה הציבורית לאיזנקוט נובעת לא רק מהקריירה הביטחונית המרשימה שלו, אלא גם מהטרגדיה המשפחתית שספג – נפילת בנו גל ושניים מאחייניו במהלך שירותם הצבאי. בתוספת הסבר נוסף: "הביקורת הגוברת שלו על הפרת ההבטחה מצד גנץ לדמוקרטיזציה של המפלגה".
זאת אומרת שבפני איזנקוט עומדת ציפייה לממש את הבטחתו להביא לדמוקרטיזציה של המפלגה. סגל מתפלא כיצד "אדם כל כך חכם, לא מבין שכבר אין דרך מעשית לקיים את ההבטחה בלי להביא השתלטות עוינת של מתפקדים מאורגנים".
"אם רוצים לקיים פריימריז, מישהו צריך לקבוע את הכללים, להקים אתר, לפתוח להרשמה, לרשום תאריכים להתמודדות", מסיים סגל ואומר כי "בהיעדר בחירות מקדימות עם רבבות מצביעים, הן נערכות עכשיו בתקשורת". המסר ברור: גנץ, שעד לא מזמן נחשב לסמל יציבות עם סקרים שהצביעו על כמעט 40 מנדטים, מוצא את עצמו כעת נאבק לשרוד עם 10 מנדטים בלבד – וכנראה שמצפה לו אתגר פוליטי בפתח.
