את הרגע שבו נשמעו הדפיקות הכואבות על הדלת ואיתן הידיעה המרה, אף משפחה שכולה לעולם לא תשכח. זהו הרגע שבו חרב עלינו עולמנו והחיים שהכרנו השתנו לבלי הכר. אך דווקא ברגע הזה הבנו שמה שהיה עד עכשיו לא יכול עוד להימשך. כך, אחרי ההלוויה וימי השבעה על בני אורי מרדכי הי"ד, עמדנו מול השאלה הגדולה: כיצד ממשיכים? לאן לוקחים את הכאב העצום הזה ואיך אנו משתמשים בו כדי להעצים את רוח העם ולהבטיח עתיד טוב יותר?
מגדלור של תקווה
באותם הימים, מתוך תחושת שליחות עמוקה, נולד פורום הגבורה. בני וחבריו יצאו לקרב מתוך אמונה בצדקת הדרך – להגן על העם ולהכריע את האויב. מתוך הכאב שלנו, הבנו שעלינו להקים גוף שימשיך את שליחותם. יחד עם חברי יעקב ניצן, אביו של גלעד הי"ד, החלטנו שלא לתת לכאב לשתק אותנו אלא להפוך אותו לכוח מניע. כך הפך פורום הגבורה למגדלור של תקווה המחזק את העם בתקופות של משבר ומעורר השראה בעשייתו.
בשבועות האחרונים העסקה עם חמאס הביאה עמה מכה נוספת – לא רק לנו, המשפחות השכולות, אלא לכל עם ישראל. בדומה למקרה הפרטי שלנו זהו כאב שמפלח את הלב אך גם קורא לנו לפעול. במיוחד הפעם אנו מבינים שגם ברמה הלאומית אסור להיכנע לתחושת הייאוש. הכאב הזה, כמו הכאב האישי שלנו, צריך להפוך לקריאה לעשייה ולשינוי. "מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (תהילים קיח, ה). מהכאב האישי ומהמקומות החשוכים ביותר מצאנו את הכוח לצמוח ולבנות עתיד טוב יותר. ואת הדרך הזאת של המשפחות השכולות צריך להנחיל גם לעם כולו.
"מהכאב האישי מצאנו את הכוח לצמוח ולבנות עתיד טוב יותר"
להתעקש על ניצחון
העסקה הזו אינה סוף הדרך. להפך, היא רק תחילתה של המאבק שלנו. המסר ברור: זוהי עסקה קשה וכואבת אך אסור שהיא תהפוך לתבוסה רוחנית. עלינו להיאבק כדי להבטיח שממשלת ישראל תממש את התחייבותה למוטט את חמאס ולחזק את ביטחון המדינה. אנו נמשיך להוביל את המאבק הציבורי, להשמיע את קולנו ולהתעקש על ניצחון הערכים שהיו כה יקרים לילדינו.
"חֲזַק וֶאֱמָץ וְאַל תֵּעָתֵר, כִּי עִמְּךָ ה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (יהושע א', ט). מתוך אמונה בצדקת דרכנו, נמשיך לפעול כדי להבטיח את שיבת החטופים ואת בנייתו של עתיד בטוח וטוב יותר לעם ישראל.
הכותב הוא הוא אביו של סרן אורי מרדכי שָנִי הי"ד, לוחם גולני שנפל בקרב על מוצב כיסופים, ויו"ר פורום הגבורה
